התיעוש האירופאי הביא לשגשוג כלכלי וטכנולוגי ולפתיחת פער ניכר בעוצמתם הצבאית של עמי אירופה לבין זו של שאר עמי העולם. האירופאים לא היססו להשתמש בכוח אותו צברו ויצאו למסעות כיבושים ברחבי העולם כאשר במהלכו הם דכאו, שיעבדו ושדדו את העמים המקומיים ולא בחלו בשום אמצעי בכדי לנצל אותם באופן המרבי לטובתם הם. לא העליונות הרעיונית או הערכית האירופאית הביאה להשתלטות עמי אירופה על העולם אלא השימוש הברוטאלי וחסר הגבולות באלימות.
אותן המדינות הנהנות היום להתעטף באצטלת המצפן המוסרי ולהטיף מוסר לעמי העולם, מעדיפות לשכוח כי חלק גדול מעושרן דהיום מקורו בהתנהלותן הברוטאלית, הברברית וחסרת העכבות כלפי אותם העמים להם הם מצקצקים בלשונם ומטיפים מוסר לאחר שנישלו אותם ממשאביהם ושדדו אותם מנכסיהם.
מוטיבציות הכיבוש ותאוות הבצע הפראית של עמי אירופה בארבע מאות השנים האחרונות גבו את חייהם של מאות מיליוני קרבנות, אם במלחמותיהם הפנים אירופאיות ואם במסגרת כיבושיהם הקולוניאליסטים. לפלא הוא שהשמן האירופאי השבע ומדושן העונג, זה שכאמור פיטם עצמו על גבם של העמים אותם ניצל שיעבד ושדד, נוהג היום בטבעיות גמורה להניף אצבע מאשימה ובוטחת לעבר אותם עמים מדוכאים ונגזלים כל אימת שאינם מדקדקים בהלכות ההומניזם והליברליזם הצדקניים שלו.
בשנת 1800 למניינם שלטו עמי אירופה, תוך שימוש בכל האמצעים הדורסניים שעמדו לרשותם כאמור, בסדר גודל של כשלושים וחמישה אחוז משטחו של כדור הארץ, בשנת 1867 למניינם שלטו כבר על ששים ושבעה אחוזים משטחו של כדור הארץ ובשנת 1914, ערב נלחמת העולם הראשונה בה התפנו לחסל האחד את השני, שלטו עמי אירופה על שמונים ושבעה אחוזים משטחו של כדור הארץ. העליונות הטכנולוגית והעוצמה הצבאית של עמי אירופה הביאו לדיכוי תרבויות העמים הכבושים ובמקרים מסוימים אף לחיסולם.
רבים מהעמים הנכבשים הלכו שבי אחר הידע, הטכנולוגיה, הכוח והתרבות אותה הביא האדם הלבן ופיתחו רגשות נחיתות עזים כלפיו. עמי אירופה היו משוכנעים כי תרבותם הנה זו היחידה הבאה בחשבון וממילא סיווגו את העולם לבני תרבות – כלומר בני התרבות המערבית והנוהים אחריה, ולחסרי תרבות – פרימיטיביים וברברים שהתנגדו לדורסנות התרבותית טוטאלית של עמי המערב או כאלו ש"איתרע מזלם" ועוד לא זכו להיחשף לתרבות זו.
עמי המערב פעלו במרץ גם במישור האימפריאליזם הרעיוני-ערכי ועמלו לשכנע את העולם ביהירות אופיינית כי ערכיהם הנם ערכים אוניברסאליים ותרבותם הינה תרבות אוניברסאלית. בעולם נוצרה אווירה לפיה התקדמות טכנולוגית כרוכה בהטמעה מלאה ובלתי נמנעת של הלכי המחשבה ודפוסי ההתנהגות המערביים, ובכלל אלו החילוניות והנהנתנות. השליטה המערבית המוחלטת בכלי התקשורת ובמוצרי הצריכה - הג'ינס הקוקה קולה וסרטי הקולנוע מבית היוצר של הוליווד שחדרו כמעט לכל בית ברחבי כדור הארץ – נטו לשכנע גם את הספקנים העקשניים ביותר כי המערכה התרבותית עתידה להיות מוכרעת בנוק-אאוט ברור לטובת זו המערבית.
אלא שבשנים האחרונות החל המערב להתעורר מהאופוריה המתקתקה בה התפתה לשקוע, אוכלוסיית העולם המערבי יורדת בעקביות ובהתמדה כאשר נכון להיום מונה אוכלוסיית העולם המערבי כאחד עשר אחוזים מאוכלוסיית העולם ומדורגת במקום הרביעי בלבד לאחר הסינים, המוסלמים וההינדים. ההגירה המוסלמית המואצת למדינות אירופה, שיעור הריבוי הטבעי הגבוה מאוד של המוסלמים לעומת זה הכמעט אפסי של האירופאים ונוסף על אלו הקנאות המוסלמית הידועה לדת ולמורשת האסלאמית -עתידים לשנות כליל את פניה של היבשת האירופאית תוך שנים ספורות.
אם עד שנות התשעים של המאה הקודמת הייתה יפן יוצא מן הכלל מבחינה כלכלית בחלק המזרחי של מפת העולם הרי שנכון להיום אין היא סובלת עוד מבדידות, פעילותן הכלכלית של מדינות רבות במזרח הרחוק זינקה בצורה מטאורית ומספר מדינות בחלק זה של העולם מצליחות לשמור על שיעורי צמיחה שנתיים של בין שמונה לעשרה אחוזים. כבר בשנות התשעים הכלכלות של סין ויפן היו השניות והשלישיות בגודלן בעולם וככל הנראה במהלך העשור הקרוב שלוש מתוך ארבעת הכלכלות הגדולות בעולם יהיו אסייתיות.
התפתחות מואצת זו של העולם האסייתי אל מול דריכתן במקום ואף שקיעתן הכלכלית והחברתית של מדינות אירופה וארצות הברית הביאה את העמים האסייתים להכרה כי אין שום סיבה ולבטח שלא הכרח לאמץ תרבות והלכי מחשבה מערביים בכדי לשמור על רמה טכנולוגית תחרותית. בעיניהם המערכת החברתית מערבית הופכת בהדרגה למנוונת, מפונקת, עצלנית ואינדיבידואליסטית וסובלת עקב כך מנחשלות חברתית, בדידות, ניכור ופשע. כל אלו ועוד עומדים בבסיס הבוז אותו רוחשים אנשי המזרח הרחוק לאנשי המערב האירופאי ומעצימים את ביטחונם בעליונותם התרבותית ובנורמות החברתיות המקובלות במזרח - נאמנות, שקדנות, משמעת, חשיבות התא המשפחתי והסתפקות במועט - השונים בתכלית מאלו המקובלים נכון להיום במערב.
גם העולם האסלאמי חש ביטחון הולך וגובר בתרבותו, ביטחון המתבטא בין השאר בזלזול בתרבות המערבית ובהלכי המחשבה והתרבות המערביים. המוסלמים הפנימו זה מכבר את העובדה כי פיתוחים טכנולוגיים מתוחכמים ונוצצים הם דבר אחד אולם דרך חיים ושאלות קיומיות הן דבר אחר לגמרי ואין סיבה לכרוך את אלו באלו. עובדה חד משמעית היא כי נכון להיום האסלאם נמצא בעמדת תנופה ברחבי העולם כולו, המוסלמים ברחבי העולם גאים יותר ויותר בדתם ובמורשתם ועתודות הנפט האדירות שלהם מאפשרות להם לדחות בהינף יד כל ניסיון להשפעה תרבותית מערבית עליהם. אדרבה, נראה כי ההפך הוא הנכון שהרי דווקא בערים אירופאיות ואמריקאיות שהיו עד לאחרונה נקיות לחלוטין ממוסלמים צצים להם צריחי מסגדים בהמוניהם וקבוצות אסלאמיות משגשגות בהן ומתרבות בהן ללא הפרעה, כך שבניגוד מדהים לעבר הלא רחוק התרבות המערבית היא זו הנלחמת על נפשה בפני ההתפשטות האסלאמית ולא להיפך.
הקו האסלאמי הקיצוני והנחוש המאפיין את איראן והפיכתה ההדרגתית לראש החץ של העולם המוסלמי מחד והפער ההולך וגדל בין שליטיה המתונים והפרו מערביים יחסית של חלק מהמדינות האסלאמיות ה"שפויות" לבין ההקצנה האסלאמית והבלתי מתפשרת של המון העם הכפוף לשליטים אלו מאידך - הופכים את העתיד הצפוי באזורנו ללא סימפטי במיוחד.
בשעריו של עידן חדש
מעניין גם לציין כי הכוחות המניעים והגרעינים הלוחמניים של התנועות האסלאמיות הקיצוניות הסוחפות אחריהן את ההמונים הם דווקא צעירים אינטלקטואלים כאשר מספרם היחסי בקבוצות אלו גבוה באופן ניכר משיעורם היחסי באוכלוסיה, עובדה הטופחת בבירור על פני אלו שניסו לשכנע את העולם כי אין מנוס מכריכת ההתפרקות מתרבות האם עם רכישת השכלה מערבית מודרנית ואימוץ תרבותה.
עד לפני מספר שנים מקובלת הייתה ההערכה כי המודרניזציה המערבית תדחק את רגלי הדת כגורם יסודי של החברה האנושית כאשר במקביל ישתלטו התפיסות החילוניות על אוכלוסיית העולם. היום ניתן לקבוע בוודאות כי לא מיניה ולא מקצתיה, מכל רחבי העולם מתקבלים דיווחים על התחדשות והתרחבות משמעותית של הדתות השונות, לא רק בשל קריסת הקומוניזם האתיאיסטי-דורסני אלא גם על רקע התפכחות כואבת ממקסמי השווא של התרבות המערבית והחורבן שהביאה למעגלי ההזדהות המשפחתיים, החברתיים והלאומיים.
לא עלה בידי המודרניזם לספק תשובות לשאלות קיומיות, המוסר היחסי בו הוא דוגל הביא להידרדרות הנורמות המוסריות ברמה האישית, האינדיבידואליזם פירק את קבוצות התמיכה של הפרט דהיינו משפחה וקהילה, והדגש הכמעט אבסולוטי על שאיפות חומריות-אישיות הביא לטשטוש ואף למחיקת השורשים והזהות הקבוצתית. לא עלה בידי תרבותה הקלילה, הלא מחייבת והשטחית של הוליווד ליצור חלופה שקולה ועמוקה לדת, והנהנתנות – אשר מהחשיפה למוקדי התרבות המערבית מתקבל הרושם כי היא מהווה לא פחות מאשר פסגת הקיום האנושי – לא הצליחה לקנות שביתה במוקדי האוכלוסייה המרכזיים של העולם לבד מבמוחות אותם צעירים נבובים המככבים באורח קבע בכלי התקשורת המערביים.
סוף דבר, העולם משתנה בצורה דרמטית ועמוקה, מוקדי הכוח, התרבות וההשפעה זוחלים לאיטם מזרחה ובאווירת בשורות האיוב הרודפות האחת את רעותה בנוגע לכלכלות המערביות הגדולות הרי ששקיעתן ההדרגתית עשויה להפוך בכל רגע למפולת. התפיסות החילוניות והחברות החילוניות נמצאות בימינו, להבדיל מבעבר, בעמדת התכנסות ומגננה כאשר המוטיבציה, הנחישות והיכולות של הקמים עליה מתאפיינים בבירור במגמה עקבית של עליה.
כמובן שאין בתהליך זה כדי להפתיע את היהודים הנטועים היטב בעולמה של היהדות, העם היהודי נאנס פעמים רבות במהלך ההיסטוריה הארוכה שלו להתוודע לתרבויות עוצמתיות, "אוניברסאליות", "נצחיות" ו"בלתי מנוצחות" שהאבק בסופו של דבר נערם על גבי כולן. חלקים לא מבוטלים מהעם היהודי שגו בבחירתם לאורך ההסטוריה, הלכו שולל אחר מקסמי השווא של התרבויות הדומיננטיות בתקופתם ולמרבה הצער צללו יחד עימן אל תהום החידלון והנשייה.
ייטיבו לעשות אותם יהודים, אשר במסגרת היגררותם הלא מבוקרת והמבוהלת אחר התרבות המערבית חילונית השילו מעליהם את דתם ואת תרבותם, לבחון מחדש את בחירתם זו ולתקן את טעותם כל עוד היא ברת תיקון, הסוס עליו הימרו משתרך כבר מאחור ובמוקדם או במאוחר הוא עומד לנפוח את נשמתו.