פרקליטיה של תיאוריית האבולוציה על גרסאותיה השונות מאמינים כי החיים על כדור הארץ התפתחו בהליך בלתי מושגח של ברירה טבעית כאשר אלו ששרדו עד לימינו הם אלו שהצליחו להסתגל בצורה המירבית לשינויים סביבתיים. תיאוריית האבולוציה הנה כידוע ההסבר הרווח בכל מישורי החיים בחברה המערבית להיווצרות העולם, ובכלל זה באקדמיה ובבתי הספר התיכוניים גם בישראל.
כמובן שאין להתפעל מהמכרכרים סביב העבודה הזרה של העולם המודרני הגם שלעיתים הם מעונבים ובעלי תואר פרופסור, גם גורלה של האבולוציה להיעלם בתהום הנשייה כפי שעלה בגורל כל העבודות הזרות שקדמו לה. אלא שמאידך אין פירוש הדברים שיש לעמוד בחיבוק ידיים ובאפס מעש ולהתבונן בשוויון נפש כיצד פרקליטיה של תיאוריה זו פועלים במרץ בלתי נלאה בכדי לעשות נפשות לדעותיהם המשובשות. להלן מספר טיעונים על קצה המזלג בלבד שיש בהם להציג את האיוולת שבאמונה זו:
על אף שרמת האקסטרפולציות [היסקים אל מחוץ לטווח המדידה] בהן נעשה שימוש כדי להוכיח את טענת ההתפתחות אינן מעוררות אמינות גבוהה במיוחד, לא ההתפתחות היא השנויה במחלוקת [שהרי התורה עצמה מתארת תהליך בריאה מן הפחות מורכב אל המורכב יותר] אלא האקראיות אותה מנסים ליחס לה.
אלא שאקראיות אינה ברת הוכחה משום בחינה כיוון שמשמעות טענה זו הינה "אין מתכנן" וטענה שכזו, לבטח כאשר מרחב המדידה הוא מאות מיליוני שנים לשיטתם, אינה לא ברת בדיקה ולא ברת הוכחה. העובדה שחדר כלשהוא הינו מבולגן עדיין אינה מהווה ראיה שההסבר לאי הסדר הוא האקראיות, בלתי אפשרי לסתור [כאשר מרחב המדידה אינו מוגבל] את האפשרות שמישהו יצר את אי הסדר הזה בכוונה מראש ותהא הסיבה אשר תהא.
האמונה כי העולם מתפתח באופן עצמאי ובתהליך בלתי מושגח עומדת בסתירה לאושיות התפיסה האנושית. מהשלכותיו המרכזיות של עיקרון האנטרופיה, מהחוקים היסודיים ביותר בטבע, הינו העובדה כי כל מערכת סגורה מתאפיינת בהכרח באי סדר ההולך וגובר עם התקדמות חץ הזמן. בהיעדר הכוונה חיצונית כל מערכת נוטה לאי סדר הרבה יותר מאשר לסדר וזאת מכיוון שמספר האפשרויות לאי סדר גדול לאין שיעור מאלו המובילים לסדר. מי שיוצא חוצץ כנגד עיקרון זה – מערער למעשה על אחד היסודות הבסיסיים ביותר בתפיסת האדם ועל כן נטל ההוכחה [הבלתי אפשרי כאמור] מוטל היום, וכפי שהיה מאז ומעולם, עליו, דהיינו על פתחם של חסידי אמונת האקראיות.
עלה ביד פרקליטי התיאוריה לשכנע את העולם כי על המאמין באלוקים להוכיח את טענתו ואם לא יעמוד בכך לשביעות רצון מתנגדיו הרי שהצדק עמם ללא פקפוק. כולם נתקלו בשאלת המחץ "תראה לי אותו" ובתרועת הניצחון שבאה בעקבותיה. לפעמים קשה לעכל עד כמה הצליחו הם להפוך את היוצרות. מי שצריך להוכיח את טענתו הוא זה המערער על עקרון הסיבתיות כאשר כל עלה בטבע מהווה הוכחה מוחלטת ובלתי ניתנת להפרכה לקיומה של תבונה עליונה ואינסופית.
דמיון מפתוח של עובד אלילים
מאחר וכאמור אין לחסידי אמונת האקראיות כל סיכוי להוכיח את טענתם הרי שקיומו של בורא עולם הנו מושכל ראשון בלתי ניתן לערעור ולשאלה והטוען אחרת הוא זה האמור להתכנס בעמדת מגננה ולטרוח להוכיח את טענתו הבלתי אפשרית, בשום אופן לא להיפך!
עיקרון הברירה הטבעית, חרף העובדה שדרוש דמיון מפותח של עובדי אלילים כדי ליחס לו את המורכבות העצומה הנשקפת מכל עבר, רלוונטי רק לאחר יצירת מנגנון בסיסי. ישנם פלאפונים מורכבים ומורכבים פחות, אולם מנגנון העברת השיחה הינו מנגנון בסיסי שבהיעדרו אין פלאפון. רק לאחר יצירת הטכנולוגיה העומדת בבסיס פעולת הפלאפון ניתן לייצר פלאפונים מורכבים יותר תוך הוספת יכולות חדשות. ככלל לכל מערכת מורכבת ישנו סף מורכבות בסיסית, בין אם המדובר במחשב, במכונית, בעלה, בעין, בהמוגלובין, או בכנף מקק.
לטענת חסידי הברירה הטבעית אין שום משמעות ברמת התא החי - המנגנון הבסיסי של עולם החי. מאידך מורכבותו של התא החי הפשוט והבסיסי ביותר היא כשל מורכבותו של כור אטומי, ורמת המורכבות של חיידק בגודל מיקרוסקופי מורכבת ממנו באופן שאינו ניתן לתיאור. המספרים המבטאים את ההסתברות ליצירתם האקראית של התאים החיים [כלומר המעבר מעולם הדומם לעולם החי] הינם אסטרונומיים, בלתי נתפסים ובלתי אפשריים בעליל [מקובל לראות במספר 10 בחזקת מינוס חמישים כמספר החסר כל משמעות מעשית], כך שזריית החול בדמות הטענה של עקרון הברירה הטבעית הוא נסיון לעקוף את בעיית המורכבות העצומה ברמת התאים החיים עצמם ובעולם החומר תוך תקווה שנפנוף בברירה הטבעית יתקבל על דעתם של שטוחי המחשבה כהסבר למורכבות בעולם ובד בבד תטאטא את בעיית המורכבות העצומה הקיימת במישורים נוספים בעולם לבד מעולם החי.
השינויים שנצפו בעלי החיים אינם כוללים יצירת חלבונים חדשים או מערכות חדשות אלא שינויים יחסית מזעריים ברמת המיקרו. הטענה כי עמידות לאנטיביוטיקה, לחומרי הדברה או שאר כישורים מעין אלו מתפתחים במענה לאילוצים סביבתיים דומה לטענה לפיה יתכן והאדם יפתח זימים שיאפשרו לו לבלות את שארית חייו במעמקי האוקינוס בשל רמת זיהום אויר בלתי נסבלת מחוץ למים. הרבה יותר סביר להניח כי היכולת ה"חדשה", או המנגנון ללימוד המציאות ואופן פיתוח הפיתרון, היו בכח מאז ומתמיד במצב של תרדמת והוכנסו לפעולה עם התעוררות הצורך בהן.
כל תוכנת מחשב מכילה הוראות פעולה למצבים שונים, אין צורך לפרט על מקומו של זה המסיק כי העובדה שהתוכנה מטפלת היטב בבעיה שלא נתקלה בה עד היום מעידה על פיתוח יכולת חדשה באופן עצמאי. אין חולק על כך כי אנשים בהירים יכולים להפוך לכהים ולהיפך בתלות באזורים גאוגרפיים, תופעות אלו היו ידועות מאז ומעולם וחסר תוחלת הוא להסיט את הדיון לכיוונן. הטענה המרכזית הינה שהאבולוציה אינה יכולה ליצור שום איבר חדש, לא תא עם יכולת חדשה, ואפילו לא חלבון פשוט בתכלית הפשיטות.
אין מוטציות שהן מועילות בטווח הקצר, יונק הולך על ארבע שרק מתחיל לפתח כנפיים, תהליך שאמור לקחת כמה מיליוני שנים לשיטתם, נדרש להצטייד בראיית פני העתיד מיליוני שנים קדימה ולהתאזר בסבלנות אין קץ עד שכנפיים אלו יהפכו לשמישות. 99% מצאצאיו של היונק הנ"ל בפרק זמן זה לא רק שלא יזכו לראות כל תועלת מ"כנפיים" אלו אלא עוד יאלצו להסכים לסחוב בצידי גופם גושי בשר לא מזוהים המכבידים על משקלו של היונק ללא שום תועלת ועל כן מרעים את סיכויי השרדותו. הבריחה למחוזות המוטציות הגדולות והפתאומיות גוררת את האתאיסטים לכיוון ההפוך מאותו הגיון מעוות שפרש את משך ההתפתחות לפרקי זמן פנטסטיים כדי להניח הדעת בכל הנוגע לפרדוקס בין המורכבות העצומה מחד לאמונתם באקראיות מאידך.
בין שני מצבי הקצה, זה שלפני התפתחות האיבר הנוסף המשדרג את יכולת ההשרדות וזה שבגמר התפתחות האיבר, ישנם מליוני שלבים של האיבר המתפתח לשיטתם, כלומר היחס הכמותי בין האיבר המוגמר לשלביו המוקדמים הנו יחס של אחד לכמה מיליונים. לפיכך הסיכוי למצוא את האיבר באחד משלבי הביניים שלו גבוה בכמה מיליונים מהסיכוי למוצאו בצורתו הסופית.
מצג שווא
למעשה לא נמצאו כל איברי ביניים, עובדה נוספת המציגה את התיאוריה האלילית הזאת במערומיה. בנוגע לבעיה זו המכונה "בעיית החוליה החסרה" נוהגים מדי פעם להציג מצגי שווא בדמות ידיעות סנסציוניות המרוחות על גבי העיתונים וכתבי העת על מציאת ה"חוליה החסרה", עד היום כולם התבררו כתרמיות או טעויות. המוטיבציה הזאת מדחיקה את העובדה כי חוליות חסרות גם בכמויות של אלפים לא יקדמו אותם לשום מקום שהרי לשיטתם על כל מאובן של איבר מוגמר צריכים להימצא מיליוני מאובנים של איברים בשלבי הביניים השונים ולפיכך החוליות החסרות היו צריכות להימצא בכמויות של עשרות ומאות מליונים. בנוגע לתירוץ המתפתל של הדילוגים הפתאומיים, כלומר מוטציות גדולות ופתאומיות, נכתבה התייחסות בסוף הפיסקה הקודמת, מה עוד שאין גם בהתפתלות זו כדי להסביר את היעדרם המוחלט של צורות הביניים ממצאי המאובנים.
אין בידי התומכים בתיאורית האבולוציה כל הסבר המניח את הדעת בשאלת התפתחות תכונות הרסניות העומדות בסתירה מוחלטת לכיוון המיוחס לפעילות האבולוציונית. כיצד זה התפתחו באדם, היצור המוצלח ביותר מבחינה השרדותית, נטיות מוסריות המעמידות בסכנה את הישרדותו? שמא יכולותיו להגות בשאלות מופשטות, רוחניות ופילוסופיות גם בהן יש כדי לסייע בהישרדותו? היאך ניתן להסביר את נטייתו להקריב את חייו על מזבח רעיונות מופשטים הנעדרים כל משמעות הישרדותית? כיצד ניתן להסביר את העובדה כי האדם ניחן בכישורים בלתי פרופורציונאליים למטרת ההשרדות?
לית מאן דפליג, אלא אם המדובר בפרא שוכן מערות, כי עיקרו של האדם ועיקר תפארתו נעוצים באותן יכולות שלא רק שהינן חסרות כל משמעות השרדותית אלא שברוב המקרים עומדות בסתירה לה, האם ישנו הסבר דחוק ככל שיהיה שיש ביכולתו לתת מענה על כך?
האבולוציה אינה מסבירה את קיומם של חוקי הטבע, את עקיבותם ואת התמדתם. העובדה שבלתי אפשרי להוכיח את קיומם של חוקי הטבע ידועה ומפורסמת זה לפחות 150 שנה אולם מי שמקבל את ההסתברויות הפנטסטיות להם טוענים האתאיסטים בכל הנוגע לעולם החי לא יתקשה להסביר את הישנותם של חוקי הטובע במקריות ברת מזל ותו לא.
האבולוציה אינה מסבירה את שאלת ההתחלה אבל משום מה ישנם לא מעט המאמינים כי מילת הקסם "אבולוציה" יש בה כדי לפתור את כל השאלות. אותה אבולוציה הופכת את האדם לאוסף מולקולות חסר משמעות ובכך את ההוויה כולה לחסרת פשר ותוחלת, אמנם מה משקלם של אלו לעומת התועלת מהשחרור מכבלי השכל והמצפון, ומתן הצדקה כביכול רציונלית להיגררות אחר היצרים ובניית תרבות שעיקרה פריקת עול מכל מה שעושה את האדם לנזר הבריאה.
מי שניחן במעט יכולת חשיבה ומוקף בבני אדם שעניינם אכילה ושתיה, רדיפה אחר ממון ועריות, אחר קריירה, כבוד, נוחות וכו' - ורוב העולם למרבה הצער הוא אכן כזה - עלול בהחלט להשתכנע כי מוצא האדם מהשימפנזה, שהרי אין הוא כה טיפש כדי לאפשר לעניבות, לתארים ולבגדי השרד להוליך אותו שולל ולהעלים את החיה המפעפעת שם בפנים.
המקיף את עצמו בצדיקים עובדי ה' גדולים באמת, ביהודים שעיקר חייהם נסוב סביב הנשמה והרוחניות, ביהודים שעולם החומר רחוק מלדבר אליהם או לרגש אותם ועיקר כיסופיהם נסובים סביב הדבקות באלוקות - יודע בידיעה ישירה ובלתי ניתנת לערעור שהאדם יכול להידמות למלאך, שבאדם יש את הכח לממש את ה"אדמה לעליון" ושמקומם של אלו הטוענים שמקור האדם הוא השימפנזה הוא לא פחות מאשר בית חולים לחולי נפש , אלא אם הם לא מאמינים בהבליהם באמת ובתמים וכל רצונם הוא לזכות בכמות המחויבויות שיש לשימפנזה – אפס!