נחילים נחילים של צעירים נוהרים היום לאוניברסיטאות ולמכוני הלמידה, כדי לקבל את התואר הנחשק. רבים צובאים על דלתותיהם, ורואים בתואר משהו יוקרתי מעורר הילה, כזה שגם חילוני ישראל יביטו עליך בעין גאווה. הנה, אתה משלנו.
נכון, תמיד יצאו לעבוד, תמיד היה צורך לכלכל לחם לפי הטף, אבל היום זה הפך לאידיאל כוזב. היום זה הפך לעבודה זרה של ממש.
בפרשת השבוע, פרשת ואתחנן, מלמד אותנו משה רבינו תובנה שכנראה שכחנו בצוק העיתים ובהווי החילוני שמקיף אותנו מכל עבר.
”כי היא“, מצביע משה רבינו על התורה הקדושה, ”חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים“. לעיתים נדמה כי אילו נהיה עורכי דינים עטורי תארים, אזי אנחנו בקלאסה הגבוהה ביותר של ה“קידוש שם שמיים“, מה זאת אורמת, יחככו ידיים בהנאה, יש עוצמה גדולה מזו?!
משה רבינו, חושף את האמת. החכמה האינטלקטואלית והנאדרת ביותר, היא דווקא החכמה היהודית המקורית—לא החכמה החילונית-גויית בידיים חרדיות.
שארת בשרי, שעדיין אינה נמנית על קהלש ומרי התורה והמצווה, עמדה בהשתאות על תרגילי המתמטיקה, והסבה את שתומת ליבי לכך שאלו מעשירים את המושכלות ואת החכמה המפכה של בן-האנוש. ”חבל שלא תלמדו את זה גם“.. היא המליצה.
השבתיה אחור: יכול להיות שיש במתמטיקה חכמה רבה, אך התורה והחכמה היהודית, היא פסגת האינטלקטואליות האנושית.
אם תרצי, המשכתי והוכחתי, הרב אריה דרעי יוכיח. למרות, שלא גדל על תרגילי מתמטיקה עמוקים ומפולפלים, הוא עקף מזמן את חכמתם של נשיאים וראשי ממשלה, וגלי התהודה שלו חוצים ימים ויבשות? ובזכות מה? בזכות הלימוד העיוני ליד הסטנדר בישיבת חברון בירושלים.
הגיעה השעה שנחזיר לעצמנו את היוהרה היהודית המבורכת, ונלך, אם בכלל, לאוניברסיטאות ולמכונים, בגב שפוף ושחוח.
ואם תרצו, על זה נוכל לקונן בתשעה באב, על כבוד השכינה ששרויה תחת עלטת הגלות המעיקה, על היקר שניתן למי שלא זקוק לו. על הנחיתות החרדית.