עצב, דמעה, צריבה בלב
קשה מאד לתאר
להבין עם הבשורה
שעוד גדול תורה בדורנו, הלך מאיתנו
להבין בכאב עמוק
שעוד דור פג ונעלם
דור של גדולי ישראל
שהשאירו חותם, שכמעט ונעלם
חותם של אהבת ישראל אמתית
ענווה הסתפקות במועט,
בדור של לחימה אמתית
למען קיום תורת ישראל ומצוותיה
דור שמזכיר לנו היסטוריה
שכמעט ושכחנו כי אנו בהיסטריה
במציאות טכנולוגית מתקדמת
שלא מרפה ולא עוזבת.
וכשהתמונות רצות באתר
ההמונים הבוכים, ליבי מר
כי כמוני כולנו מבינים
עד כמה הפסדנו
ומה אנו מפסידים
כולנו זועקים מרה
כי הלב התעורר קימעה
הלב של כל אחד ואחת מאיתנו
נפתח בעצב לשניה
השכיח קצת את מהירות הזמן.
השכיח ולו בקצת, את הקידמה והשנאה,
הזכיר לנו שביחד, נוכל לאחז בעבר
בעבר שנשכח ונעלם
עבר של אידאולוגיה מהנשמה
עם צניעות פנימית, וענווה
הסתפקות במועט, ושאיפות אמתיות,
רצון ללמוד ולעמיק
רצון לדבוק בגדולי התורה
ללמוד מדרכיהם, וממעשיהם הטהורים
להקשיב באוזנים מאוחדות
לכל דרשה, לכל פלפול, לכל לימוד ומוסר השכל,
כי הזמן ממשיך לרוץ
ואז כבר לא יהיה לנו תירוץ,
בואו ביחד אנשים יקרים
נשאף לכבד את כל גדולי התורה
מכל עדה ומכל מגזר,
נלמד לשמור על כבוד התורה,
נצטופף כל אחד בחצר רבו,
נלמד, וניישם באהבה
כי הזמן חולף והשעה מרובה!!