על גאולה וציונות

"אוחילה לאל אחלה פניו אשאלה ממנו מענה לשון, אשר בקהל עם אשירה עוזו אביעה רננות בעד מפעליו" "ה´ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך"

איני מהגולשים הקבועים באתר, ובטח לא קורא תוכן גולשים קבוע, אבל בין כך ובין כך התגלגל לידי אחד מהמאמרים כאן, ועיינתי גם בתגובות וכך התגלשתי לי בין כמה מהמאמרים וכמה טוקבקים, וכאבתי, כאבתי על האמת המסולפת, וכאבתי על הקלות שבה אנשים קונים את הסילוף, מישהו כותב במאמר איזו קביעה שממש לא ברור על מה הוא ייסד אותה, וכל מיני אנשים שהקביעה השקרית הזאת תאמה את גרסת הינקותא שלהם, הריעו ושיבחו, תמימים שלא חונכו לחקר האמת, "בעקבות משיחא.. והאמת תהא נעדרת" ואולי גם יעלה מפה איזה פירוש חדש על דרך האפשר, שבאמת לעדור זה קשה וזאת עבודה, ואנו בדורנו קשה עלינו העבודה יותר מכל, (עד שבאמת כל מעשה קטן בדורנו הוא כמעשה אילי נביות של דורות קודמים- ע´ טהרת הקודש להגאון הקדוש ר´ אהרן ראטה זיע"א , עמ´ כב-ג, נב) ולחפש אחר האמת ולחקור ולבקש הפך בדורנו כמלאכה קשה של עדירה בקרקע "אמת מארץ תצמח" עד שאנשים פשוט נוח להם מה ששומעים ומקבלים את הדברים כאמיתויות ואושיות ארץ לרוב תמימותם ותכונות החוץ של דורנו.

חלק א´

ראשית הציונות

מי באמת התחיל את הציונות היא שאלה חשובה ויסודית כי הכל הולך אחר הראש, בפלג מסויים של הציבור החרדי יש עניין להראות שהיו אלו אנשים טמאים, אמנם גם אם כך הדבר ואע"פ שכמו שהזכרנו הכל הולך אחר הראש אין בזה בכדי לפגוע בערך הנשגב של המפעל הגדול הזה של שיבת ציון.

"וכבר הבאתי בפנים, דחכמי הש"ס שכל דבריהם ברוה"ק נאמרו, גילו לנו, שרמז ואות של ביאה ושיבה זו לארצנו יהיה ע"י עופות טמאים, שהם יהיו שורקים לנו לבוא אליהם, אחרי המבוכה הגדולה שנהיה טועין במדבר העמים, ונהיה צועקין אנא נלך ונברח, אנא נלך ונברך, כמבואר בפסיקתא שקודם הגאולה נהיה במבוכה כזאת,ואז ישרוק לנו הקב"ה, ויתן לנו אות וסימן לבוא א ליו, וזה יעשה ע"י עופות טמאים,רצה לומר, אנשים אשר מחמת חיי הגלות קלטו רוח זרה לקרבם, ותעו מדרך התורה והיראה. וכבר הארכתי בפנים, שחקר אלוק מי ימצא וגבהו מחשבות מפעלות תמים דעים ממחשבותינו" (אם הבנים שמחה להגאון הקדוש ר´ יששכר שלמה טייכטל זצ"ל הי"ד)

ומ"מ ללא סתירה לדברי הגאון הקדוש הנ"ל, מכיוון שגם דבריו נתקיימו, ראשית הציונות היתה ע"י הגר"א ותלמידיו:

"זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" [דברים לב, ז]. בפסוק זה פתח מרן הגרי"מ חרל"פ זצ"ל את דבריו באספת צאצאי תלמידי הגר"א ביום ג´ תשרי תש"ח (לקראת מלאות מאה חמישים שנה לפטירתו של רבנו הגר"א ומאה וארבעים שנה לעליית תלמידיו לאר"י).

וכך אמר הגרי"מ בשיחתו: "מצווה מן התורה לזכור ולשאול מן הזקנים, בינו שנות דור ודור – כלומר, הבינו את התנאים של הדורות הקודמים בדכי שתבינו את ערך מעשיהם ועמלם. ואם אינך מבין אותם שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך. ובנוגע ליסוד יישובנו הנאדר בקודש, הרי חובה ראשונה לקיים מצווה זו, מוטלת על צאצאיהם של תלמידי הגר"א מייסדי הישוב, וגם לקיים דברי רבותינו מעשי אבות סימן לבנים [עי´ סוטה לד.] מעשי אבות ירשו בנים. יחד עם זה חובה רבה על כל איש ישראל לקחת חלק בירושת הרוח הקדושה והכבירה וללמוד ממעשיהם הכבירים של הגאונים מוסדי ארץ תלמידי רבנו הגר"א ז"ל בעבודת קבוץ גלויות וישוב ארה"ק בעזרת ד´" [מובא בספר ´אמרות טהורות´ עמ´ קסד].

אותה "רוח קדושה וכבירה" שמזכיר הגרי"מ חרל"פ, שנולדה ברוחו של רבינו הגר"א, וממנו הושפעה לתלמידיו, המשיכה ברוב עוזה והדרה גם בדור השני של התלמידים. במשך למעלה מחמישים שנה, (ת"ר – תר"ן) שמשה המסורת של השיטה הרעיונית של הגר"א ותלמידיו ומשאת נפשם והתלהבותם ביסוד והרחבת הישוב, כשולחן ערוך. כל רמז רמיזא של הגר"א בענייני קיבוץ גלויות ומצוות ישוב ארה"ק היה בעיני מנהיגי העדה בירושלים כאורים ותומים, אשר עליהם מסרו את נפשם לבצע ולהוציא מכוח אל הפועל את כל הכוונות הקדושות. על יסוד המסורת הזאת היו מוסכמים ומקובלים באמונה עמוקה אצל כל תושבי ארץ ישראל, גם פשוטי העם, שלושת העיקרים הבאים:

א. לפני ביאת המשיח תהיה אתחלתא דגאולה, ע"י רשיון מלכי האומות, כמו שהיה בימי כורש בבית שני. ב. לפני הגאולה השלימה צריך להיות קיבוץ גלויות בשיעור של שישים ריבוא לפחות. ג. לפני הגאולה השלימה צריכה ארץ ישראל להיות בנויה ונושאת פריה על כל מרחביה (שזה עניין ´קץ המגולה´ שבחז"ל) וזו הייתה שאיפתם ומגמתם של הגר"א ותלמידיו מייסדי הישוב. וכמ"ש: "כי ניחם ה´ ציון [...] וישם מדברה כעדן וגו´".

שורשיה ויסודותיה של צמיחת הישועה היו בקודש, בחזונו של הגר"א שהיה ´נהורא דמשיח בן יוסף´, אשר האיץ בתלמידיו לעורר את הגאולה באתערותא דלתתא, "תעשה ולא מן העשוי". לגר"א הייתה תורה מסודרת ומקיפה לגבי סדר הגאולה [עיין בספר ´אחרית כראשית – מאמרי גאולה ע"פ הרמח"ל והגר"א´ ובהסכמת הגאון ר´ שמואל אויערבך שליט"א, וכן בספר ´עולם נסתר בממדי הזמן´] ומכוחו וכוח כוחו מסרו תלמידיו נפשם ממש על העלייה לארץ וישובה והפרחת שממותיה בנטיעות וכו´, ועל גבי פעולתם הרוחנית והמעשית נבנה אח"כ כל הישוב והתפתח למימדים עצומים כפי שאנו רואים כיום.

וכך כותב הגאון רבי אליהו ראם זצ"ל (ראב"ד בירושלים ומצאצאי משפחת הגר"א), בהסכמתו לספר ´דורש לציון´ – ובו דרשות מייסדי הישוב בארץ הקודש מבית מדרשו של הגר"א: "יש לציין שכל הרעיונות של רבנו הגר"א על קבוץ גלויות וישוב ארץ הקודש התבטאו לא רק ברעיונות אלא גם הוצאו מכוח אל הפועל על ידי תלמידיו עושי רצונו ומצוותו בעלייתם לארץ ישראל בנסיעות קשות בים וביבשה ומסרו נפשם וגופם בעבודה הקדושה של יסוד הישוב ובנין הארץ בתוך תנאים מסוכנים ואשר גם בספרים רבים אי אפשר לתת את התמונה הנשגבה הזאת. והם הם שהניחו את היסוד הגדול לקבוץ הגלויות ובנין הארץ בסייעתא דשמיא". אחד מגדולי המקובלים בירושלים, הגאון ר´ צבי הירש כהנא שפירא זצ"ל, אמר בנאומו בכינוס אזכרה שנערך ביום כ"ז אלול תרפ"א: "זכות גדולה היא ללמוד וללמד את תורת האתחלתא שעל פי רבינו הגר"א ותלמידיו מייסדי הישוב, המרוכזת בכתבי ´קול התור´ של הגאון ר´ הלל משקלוב תלמיד הגר"א" [מובא בספר ´דורש לציון´, עמ´ ג וכן ב´מדרש שלמה´ עמ´ ט]. (מתוך שבת הראי"ה גליון 56 פרששת ויחי)