קבר שמעון הצדיק. יום ב´ השבוע. אחד מהמתפללים הסובל מקוצר נשימה ["אסטמה"] איבד את נשימתו והשמיע קולות נשימה בקושי, הכל עטו עליו וקראו קריאות "הצלה, הצלה", אך לשווא.
למרבה הצער לא היה אחד במקום שעבר הכשרה של "החייאה" והאיש התבוסס בערפולו הלופת. לא פחות מ-20 דקות תמימות[!!] לקח לארגון היוקרתי והמהולל "מד"א" להגיע אל היהודי שלנו כדי להשיב חיים לנפשו. [בכל מקרה: רפואה שלמה.]
המקרה הזה הוא רק בבואה דבבואה לתסריט קבוע מרתיח ומקומם ששב על עצמו זה אלפי מקרים. כבר מזמן שמד"א הסיר את הלוט של "הצלת החיים" מעל ראשו. הוא בועט בארגוני ההצלה האחרים שנוגסים בשמו קשות, מה לעשות, כי הם באמת מגיעים בשניות הראשונות והקריטיות ביותר הוא מאחר כרוני וסידרתי לאירועים. הם אפוא מצילי החיים הבלעדיים.
כבר מזמן הגיתי הצע"ח הרתעתית, שבמקום הסכום הדרקוני והמנופח אותו גובה מד"א על הצלה שאיננה הצלה, יש להציע הצעת חוק בכנסת שהיה ואם אמבולנס מד"א יגיע לזירת האירוע אחרי רבע שעה, זמן שבהחלט רלוונטי להצלת חיי הפצוע, אזי כבר לא יורשו לגבות את דמי ההגעה שלהם ע"ס 400 ש"ח אלא אולי רק 200 ש"ח. ההיגיון הוא כל כך ברור ונקי: לא הצלתם ולא יכולתם להציל חיים בכלל, אז למה שתגבו כסף? הלא?!
וכאן על הציבור הישראלי כולו להבין שבחיים האזרחיים מבחינה זו אין לו על מי לסמוך אלא על הארגונים החרדיים מצילי החיים באמת. הם שיודעים ערכו של רגע ושל חיי אדם מגיעים ברגעים הנכונים, שבלעדיהם מן הסתם, עם כל ההילה של מד"א, היו רבים כבר נופחים את נשמתם. [וכמובן, אז היו קמים "ועדות חקירה" למיניהן וכו´ וכו´]
ומלה אחת, לסיום: הרבה שרים עלצו וצהלו השבוע ברחובות תקשורת בשל האמירה של גולדסטון לפיו "היה מנסח אחרת קצת את הדו"ח היום". עמדתי בצד משמע הלהקה הפוליטית וגיחכתי: כמה טיפשות יש כאן. הרי גולדסטון לא חזר בו בכלל מהדו"ח החריף והמחריד שכתב במו ידיו, הוא רק ריכך אותו מעט.. אז מכאן עד שחזר בו ולזרוק לפח אנחנו רחוקים מאוד--
השרים הזכירו לי עד כמה אנחנו רחוקים מההווי העולמי, עד כמה אנחנו בגלות עדיין.
שבת שלום ובריאות!