מדובר בבחור בן זקונים להוריו, הנחשב לאחד מהעילויים הגדולים של הישיבה. אביו משמש כרב הראשי יישוב. סבו נחשב לאחד מגדולי הדור הקודם, ודוד אביו זה ראש ישיבת "פורת יוסף" הרב יהודה צדקה זצ"ל.
החתן לא חלם בחלומותיו השחורים ביותר על חתונה שכזו.
משפחת הכלה שאביה משמש כרב קהילה, ולמעשה כל בני המשפחה הם רבני ערים וראשי ישיבות מכול קצוות הארץ, ומשפחתו של החתן שבאה עם ייחוס חשוב, הבהירו מראש שלמרות הקושי בדבר ינהגו כמו כל חומרות הישיבה - ללא צלם וידיאו, הזמר יהיה חסידי וחומרות נוספות.
אך דבר אחד הם לא היו מוכנים לקבל: שאצלם יהיה חדר ייחוד. כל פוסקי הספרדים נלחמו בתופעה הזאת בכול כוחם, הבבא סאלי התבטא בחריפות שבחור שעושה חדר ייחוד וודאי יישרף בגיהנום. (מובא בספרו, וכן בספר של הרב משה לוי זצ"ל).
החופה התקיימה כרגיל, והמהומה החלה לאחר-מכן. ראש-הישיבה דרש שיתקיים חדר ייחוד, המשפחה בקשה להמתין מעט, אך הוא התעקש.
אביו של החתן שוחח עם ראש הישיבה והסביר לו שעקב הבעיות הרבות הקיימות בחדר ייחוד הם מבקשים לוותר על זה, אבל הראש הישיבה התעקש.
המשפחה הבינה שנקלעה למצוקה והסכימה לקיים חדר ייחוד רק שהדלת תשאר פתוחה, אך הראש ישיבה עמד בדעתו ובתגובה לסרובה של המשפחה דרש מן הבחורים לעזוב את האולם.
החתן היה חיוור כסיד ועמד לבדו באולם הריקודים.
קרובי המשפחה לא האמינו למראה עיניהם. ותוך שניות הזעיקו בחורים שישמחו את החתן. ראשונים הגיעו ישיבת "חזון עובדיה", כשאליהם הצטרף ראש הישיבה הרב יצחק יוסף שליט"א , אחריהם הגיעו למקום ישיבת "מאור התורה" כשגם אצלם ראש הישיבה הגיע בעצמו לשמח את החתן, כשאליהם מצטרפים ישיבת "עטרת יצחק".
החתן ניסה לשדר "עסקים כרגיל" אבל הוא היה לפני התמוטטות.
בסוף השבוע הוא אצל מרן שקיבל אותו ועודדו להמשיך במסורת אבותיו. מרן שיבח אותו על עמידתו האיתנה, וברכו במילים חמות שייזכה להיות אחד מגדולי הדור ולגדל בנים ובני בנים תלמידי חכמים ויראי שמיים.