אריה!
יש כ"כ הרבה אנשים שמחכים לך בקוצר רוח.
יש כ"כ אנשים שרוצים לראות אותך בעמדה של כוח.
יש כ"כ הרבה אנשים שרוצים לראות אותך, שרוצים להצביע לך, שרוצים להפוך את הארץ עבורך.
אבל אתה? כבר תקופה מאוד ארוכה אתה פוסח על שתי הסעיפים. מצד אחד אתה לא ´ראש כולל´ שנמצא הרחק מהפוליטיקה, ומצד שני, אתה גם לא נמצא בפנים. אתה לא רוצה שהציבור ישכח אותך, אתה יודע שיום אחד תחזור, ואתה רוצה לוודא שכל המעריצים החסידים הנאמנים והמוקירים שלך זוכרים אותך. ולכן כל פרק זמן קצר אתה עושה איזה ´שלום בית´ בציבור בחרדי.
אתה בחשת (בהצלחה מדהימה!) בקדירה הרותחת מעמנואל. אתה בחשת בעוד כל מיני קדרות לוהטות של מחלוקות בציבור החרדי. ועכשיו כל עם ישראל מדווח שאתה בוחש עמוק גם בסערה העונתית עם ´העדה החרדית´ כשהמסר הוא כמובן: "חבר´ה, אני נמצא כאן, אני בזירה, אוטוטו אני חוזר סופית"
ואני אומר לך אריה, ישירות לפנים:
נמאס.
אני אישית (חסיד אשכנזי) משתוקק ליום שתחזיר עטרה ליושנה, וכך גם כל מכרי וידידי. אבל אנחנו נזכור אותך גם אם 5 שנים תשב ותלמד, ולא תתראיין מלה אחת.
וביום שתפרוץ החוצה, כולנו נזנק בעקבותיך. אבל עכשיו, שכל יום יומים אתה משדר (תרתי משמע) שאתה אוטוטו חוזר, אתה יוצר ציפייה שהופכת לאכזבה עמוקה כשמתברר ששוב אתה לא חזרת. וככה, אתה יורה לעצמך ברגליים. ברגליים? בפנים שלך! כי כשסוף סוף תחזור, אף אחד לא יאמין לך שהפעם זה ´על אמת´
וחבל.
בהערכה עמוקה על פועלך הרבים למען עם ישראל.