תשכחו מכל מה שקראתם, צפיתם ושמעתם בתקופה האחרונה על עליית-מחירים. נקו משולחנכם את עיתוני-העדר, הכינו כוס קפה, ושבו לקרוא את מה שיחזיר לכם אולי במעט את המודעות-העצמית שאבדה לכם בזמן האחרון.
●
אחד מתחלואי הדור האחרון, הנובע מחולשה כמובן, הוא הצורך להטיל אשמה על מישהו אחר. אני עדיין ממתין לפוליטיקאי, לעסקן ולסלב, שיעלה לשידור ויאמר: "כן, אני מודה, עשיתי טעות". "מרשי מכחיש את כל האשמות המיוחסות לו", יאמר עורך-הדין התורן, וימסור את הכדור מיידית אל הצד השני.
ומכיוון שכך, אך טבעי הוא, שכאשר מעלים מחירים, ההמון הזועם מזהה בכישרון-רב את ההזדמנות "להפיל את התיק" של מצבו הכלכלי הקשה – על מישהו אחר, ובמקרה דנן – על משרתי-הציבור.
ניקח דוגמא מהימים האחרונים. "הלחם התייקר ב-3.33%" זעקו הכותרות, עשיתי בשבילכם חשבון. נניח שאתם צורכים שני כיכרות לחם ביום, שזה לא מעט, ונפרגן לכם גם לחם-פרוס, ההתייקרות בחשבון-החודשי היא 12₪ בלבד.
ומה קורה בעניין הדלק. גם שם ישנה התייקרות של 1.7%, אז נניח שצריכת-הדלק שלכם היא כ-1000 ש"ח בחודש, מעתה תצטרכו לתדלק ב-1017 ש"ח. עד כאן הצרות. ועתה, שימו לב כיצד התייקרויות אלו לא רק שיקשו עלינו כלכלית, אלא יסייעו לנו לגמור את החודש.
לאחר העלאת-המחירים, שמעתי את אברהם – שם בדוי – מתראיין מעל גלי-האתר, ומספר בקול נמוך ובאינטונציה עצובה כזאת, כיצד בזמן האחרון עקב עליית-המחירים, הוא כבר לא קונה "מה שמתחשק לו", אלא הוא "נאלץ לחשוב" תוך כדי הקניה, מה הוא באמת צריך ומה פחות.
הרי כולם יודעים, ואם לא, אז ידעו כעת, ש"לגמור את החודש" אינו תלוי בהשתכרות החודשית, אלא בהתנהלות. בעצמי שמעתי יו"ר חברה הנותנת שירותי-ניהול משק –בית, שבאמתחתם תיקים של ארבע אלף ₪, וגם תיקים של ארבעים אלף ₪. כן כן, ארבעים אלף ₪ ולא מצליחים "לגמור את החודש".
נחזור לאברהם שם בדוי. מסתבר שלמרבה האירוניה, דווקא העלאת-המחירים, היא זו שגורמת לו להיות מחושב בהרגלי-הצריכה שלו. ולאידך-גיסא, ההעלאה-עצמה היא מזערית.
ומה יקרה כשיורידו מחירים? השאננות תחזור לחגוג במחוזותינו, ולגמור את החודש יקשה עלינו שוב. אי-לכך ובהתאם לזאת, אני קורה מעל בימה זאת לראש-הממשלה בנימין נתניהו, "אנא, אל תוריד את המחירים! הורדת מחירים תפגע באוכלוסיה החלשה".