"שלום וחיליק", זהו שמם של צמד האחים אודותם אנו עומדים לספר לכם, ועמם אנו אמורים לחלוק רשמים וחויות בשורות הבאות, על אף משך השנים הרבות עליהם מתפרס סיפורנו, ונכון להיום טרם הגיע לסיומו, הינו אקטואלי, ומאוד מומלץ לכל אחד מאיתכם - קהל הקוראים הנכבד - לעקוב יחד עמנו אחרי השתלשלות הדברים, ומסתמא יוכל כל אחד למצוא את מקומו באחד מקטעי הסיפור.
צמד האחים דנן נולדו בהפרש שנים ניכר לאביהם הדגול, אשר לא חשך מעצמו כל מאמץ לצורך גידולם והתפתחותם, ואכן מאמציו נשאו פרי, מבנו הבכור "שלום" רווה האב רוב נחת, הליכותיו המעודנות, גישתו הישרה לכל סוגיה שנדרש אליה, מאור פניו לכל דורש וסבלנותו הנדירה, קירבו אליו את לבבות הרחוקים וכל שכן הקרובים, סביבו התגבשו קבוצות עדרים ששאפו לינק תורה מפיו, והוא מצידו לא איכזב כל פונה, כל יום היה מוקדש אצלו לרמה אחרת של ציבור, ובעיניו לא היתה זו פחיתות כבוד לשבת גם עם דלת העם הפשוטים ביותר ולבאר להם הלכות שידועות לכל תינוק בבית רבו.
אחיו הצעיר "חיליק" נולד אף הוא במזל טוב, וכבר מינקות ניכרו בו תכונות שונות מאלה של אחיו הגדול, עיניו הגדולות והסקרניות בחנו כל דבר שרק זז בסביבתו, את מרצו הבלתי נדלה הוא פירק היכן שרק התאפשר לו, אך כמובן גם את תכונות אלה השכיל האב הדגול לרתום לטובת התורה, הוא הצליח להחדיר במוחו של חיליק את המחשבה כי בלעדיו אף אחד לא יוכל למצוא את ידיו ואת רגליו בבית המדרש, וסברותיו החריפות - שלא תמיד התאימו לאמת - גורמות לריתחא דאורייתא בקרב בני החבורה.
וכך הלך חיליק וגדל לו כשהוא בטוח בצדקת דרכו, בהתלהבותו האופיינית לו ביטל במחי יד את כל מי שלא התאים לשיטתו, ובחריפותו הצליח תמיד למצוא מקור ואסמכתא תורנית למעשיו, למרות שלא תמיד ראיותיו היו נכונות, מבחינתו גם בלי ראיות אלה - עצם העובדה שכך עלה במחשבה לפניו היה בה די בכדי להיכלל בקטגוריה של "דעת תורה"...
התנהגותו של חיליק לא הצליחה לערער את שלוותו הנצחית של אחיו שלום, בתבונתו הוא הצליח לתת לחיליק את ההרגשה כי תמיד הוא צודק, למרות שבפועל היו מעשיו הפוכים מדרישותיו של חיליק, וגם כאשר נתקף חיליק בהתקפת זעם על אחיו הסורר לא היה שלום מתרגש יתר על המדה, היה מרכין את ראשו ומחכה עד יעבור זעם וממשיך בדרכו השקטה. בענוותנותו הצליח להבליג לא פעם ולהעביר על מידותיו גם כאשר היה חיליק מתהדר בהישגיו הכבירים, שבעצם לא הושגו על ידי אחר מאשר אחיו בכורו שלום.
עברו ימים חלפו זמנים ושני האחים מצאו את עצמם נפרדים זה מזה מכורח המציאות, חיליק מצא את עצמו מטולטל מערבה בעוד אחיו שלום קובע את משכנו מזרחה. למרות הגלות הכפויה, ואולי דוקא בגללה, התבלטו תכונותיו של חיליק ביתר שאת, הוא ניסה לשכנע את כולם כי עליהם לסור למרותו, שכן אחרת רעה ומרה תהיה אחריתם, נסיונותיו שהתחילו בדיבורים בעלמא עברו לטונים גבוהים יותר, וכשסוף סוף התגבשה סביבו קבוצה מזערית הם לא בחלו בדרכים יותר "יפות" לגרום לכולם לקבל את חסותם. מה שהם לא ידעו הוא, כי דוקא לחץ זה הוא שגרם ליותר ויותר אנשים להתמרד כנגדם, אך לחיליק וקבוצתו הדבר לא היה אכפת, שכן כאמור גם לצדקת דרכו זו הוא מצא לא מעט מקורות מחודדים וקלושים.
נשוב אל האח הבכור שלום, מיותר לציין כי דרכו הנעימה של שלום המשיכה להקרין על סביבותיה גם בהיותו בנכר, הליכותיו המתונות וגישתו העדינה יצרו גשר דו-סטרי גם בינו לבין הרחוקים ביותר מחיי הדת, לבו נצבט לא פעם למראה בורותם ועיניו שפכו דמעות כמים על שברם, הוא ידע כי לא כשרה העת להוכיחם על כל צעד ושעל, וביד רכה קירבם אט אט אל מתיקות התורה ונועם אמרותיה, ואף הם כיון שטעמו פעם אחת מצוף דבשה של התורה נמשך לבם אחריה ומעצמם הבינו את שגגת דרכם והחלו שבים למוטב.
הגלגל מסתובב
אך כשם שגלגל סובב הוא בעולם, כך גלגל חיי שני האחים הסתובב והסתובב לו, עד שביום בהיר החליטו שניהם לחסל את עסקיהם בגולה ולשוב לחיים משותפים תחת קורת גג אחת.
עלה חיליק ומרצו עמו, עלה שלום ושלוותו עמו, וכאן התחילו החיכוכים. חשב לו חיליק כי אחיו התמים אינו מכיר בתכסיסי עוברי העבירה, והחליט ללחום עבורו את מלחמותיו, למורת רוחו של שלום ולנגד עיניו הרואות וכלות, מלחמותיו של חיליק נשאו פרי - אך בכיוון ההפוך, התסריט חזר על עצמו, המרחק בין חיליק לבני עמו התועים הלך והתעצם, מה שלא מנע ממנו לטפוח לעצמו על השכם על ההישג שרק הוא הצליח להביא... פה ושם ניסה שלום לכבות שריפות שהדליק אחיו, כשכמובן עם כיבוי השריפה דאג חיליק לספר לכולם על תבונתו הרבה והצלחתו הכבירה לצאת מהמיצר...
מה שכן עמד לימין חיליק בעל הפה הגדול והזרועות המתנפנפות הוא קומץ זעום מבניו של שלום שהתרגשו יתר על המדה מצעקותיו של חיליק, דרכו של אביהם נראתה חיוורת מדאי בעיניהם לעומת דרכו של חיליק ובלב קל הם לא היססו לעבור לצידו, להשתחוות לו אפיים ארצה ולתת לו את כתר ההדרכה, כשחיליק כמובן מודה להם מאוד שלא מעומק לבו, ומראה להם התרגשות מיוחדת מהמחוה אותה הם העניקו לו, בעוד שבאמת התרגשותו נבעה מכך שגם בניו הנאמנים לו לא תמיד שמעו בקולו, ובפרט בדבריו שלא ערבו לאזניהם, וכעת הוא מקבל חסידים נאמנים על מגש של זהב...
אך אם חשבנו שהפרשה הגיעה אל סיומה, מתברר שהיא טרם החלה. ראה שלום את המצב העגום והחליט להשיל מעליו את בגדי הענווה, בעזות דקדושה הוא פרץ ממסגרתו לעיניו התמהות של אחיו הצעיר, יצא אל עמו והחל מראה כלפיהם סימני אהבה וקירבה. גרונו של חיליק התנפחה מצעקותיו על אחיו חסר הדעה, "אין לך דעת תורה" קרא לעברו, "סוחר עבדים שכמותך", סנט בו, "אתה מחריב את התורה" המשיך, אך שלום ידע את אשר לפניו, וחרף קריאותיו הצורמניות של אחיו המשיך במעשיו, בדרכו השקטה והבטוחה הוא כבש פסגה אחר פסגה למול עיניו הרואות וכלות של אחיו הצעיר, "אין לך מרות" הטיף חיליק לאחיו מוסר, "אני גידלתי אותך והבאתי אותך עד פה, וכעת אינך שומע לי", אך הוא לא ידע כי מזמן התנפצה דרכו בקול רעש גדול אלי הסלעים, ותהיה זו רק בדיחה להקשיב לו...
זהו המשל, המציאותי והכואב, ואת הנמשל יבין כל אחד לבד!