לכבוד
שר החינוך
שלום וברכה!
הנידון:
כחלק מלימודי בחוג לתואר שני ללימודי משפחה של המכללה למינהל, עקבתי במהלך החודשים האחרונים אחר כתבות שהופיעו בתקשורת החרדית ותוכנן משפיע באופן ישיר על חייהן של משפחות.
במהלך עבודתי, נחשפתי לתופעה קשה של אפליה על רקע עדתי במגזר החרדי. מעבר לפגיעה בערך השוויון והאופי הגזעני של אפליה זו הפוגעים ביסודותיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, רוצה אני להפנות את תשומת ליבך, אדוני השר, לפגיעה הקשה במשפחות רבות הנפגעות מכך באופן ישיר.
משפחות אלו חשות על בשרן באופן יומיומי את משמעויותיה של אפליה זו ונפגעות פעמיים. הראשונה, במניעת האפשרות מהן לחיות כרצונן בכך שמונעים מהן את הקבלה למקומות שרצו. השנייה, חמורה אף יותר בדחייה החברתית הנוצרת למשפחות אלו המוצאות את עצמן מחוץ למרכז העניינים של החברה.
באופן פרדוקסאלי מורגשת אפליה זו דווקא במערכת החינוך. מערכת זו, שאתה אדוני השר עומד בראשה, היא זו שאמורה להוות את ראש החץ בקביעת הסטנדרטים במדינת ישראל.
יתר על כן, הכניסה למערכת החינוך היא תעודת הכניסה לכל חברה. הערכים שמנחילה מערכת החינוך צריכים לבוא לא רק במערכי שיעור אלא, בעיקר באופן התנהלותה שלה.
אדוני השר, וודאי ידוע לך כי משרד החינוך הוא אחד המשרדים המעצבים את המדיניות החברתית במדינת ישראל. עליך לעצב מדיניות ברורה שתביא לידי ביטוי את הערכים החשובים והבסיסיים של המדינה. עליך לדאוג כי משרד החינוך יהווה כתובת נוחה ומיידית לכל הנתקלים באפליה במערכת החינוך. (למה לא יפתח קו חם/ תיבת מייל לטיפול בנושא?) ובמידת הצורך יש למנוע תקציבים ממוסדות הפוגעים בכולנו.
חזק ואמץ, בידך לעצב את דמותה של מדינת ישראל כמדינה הנותנת חינוך ורווחה לכלל אזרחיה.