תוכן גולשים: מחלוקת בין גדולי ישראל? נצרו לשונכם

אחד הנושאים הכי מטוקבקים הוא נושא הגיור בצה"ל - כולם רועשים ומתרעשים. זה לכאן וזה לכאן, זה עם הרב הזה וזה נגד הרב הזה.

והכל סביב מהומה מרוב המהומה שכחנו (ואולי במזיד) איפה אנחנו בעולם. שכחנו את מקומנו ואת מיקומינו. שכחנו מי אנחנו באמת, שכחנו את עברנו וגם שכחנו את צופן עתידנו.

להזכירכם: לא לחינם נראנו עם קשה עורף. קשה עורף היינו מיום היותנו עם עד הנה ועד בכלל. כמה רציחות פוגרומים, רדיפות שואה, עלילות אינקוזיציה, אינתפאדות, פיגועים, פיגועי ירי, תאונות דרכים רציחות עוולות מחלות קשות ורעות. ומה לא עברנו?

ועם כל זה "נשארנו קשיי עורף". לא למדנו כלום מהעבר הרחוק והעבר הקרוב. הגענו לשפל המדרגה.

בזמן שבו כל זב ומצורע להוט "להגיב על כל כתבה", להוט לחוות את דעתו, להוט לדבר סרה בגדולי הדור, להוט לומר את דברו, להוט לכתוב דברי בלע נגד גדולי הדור.

ואחרי זה מחפשים סיבות למה קרה אסון כך וכך: "אלמנה ו14 יתומים", "בן תורה לקה בליבו", "אישה צעירה לקתה במחלה הנוראה", למה הייתה תאונה כזו, למה בתי חולים מלאים בחולים וחולות ואין מרפא. והכל בציבור "החרדי".

למה יאמרו הגויים

הכתובת על הקיר הכתובת נמצאת כאן בין השורות. הכתובת נמצאת בפאשקווייל שתלוי בקירות מא"ש גאולה ורבי עקיבא. הכתובת בעיתונות ובמדיה. אף אחד לא מוחה. כולם שותים מהרעל שנקרא "מחלוקת".

לא סתם מחלוקת.

מחלוקת בין גדולי ישראל, מחלוקת שגדולי ישראל, נהיו כתבים בעיתונות, מחלוקת שגדולי ישראל רק חותמים וכל השאר פרות העסקנים, כל העולם מחלוקת - בין אומה לאומה, בין מדינה למדינה, בין עיר לעיר, בין שכונה לשכונה, משפחה למשפחה, בין איש לבני ביתו, ובין אב לבנו.

והכל: כי כל אחד חושב שהאמת אצלו, והאמת, שהכל שקר גמור, כי אמת יש רק אחת, ומחלוקת בענינים כאלה, לא עניין שלנו, מי אנחנו שנעיז להתערב, מי אנחנו שנעיז לדבר נגד גדולי הדור אשכנזים או ספרדים, חסידים או ליטאים.

אל לנו לשכוח שאנו בני קל אחד, אל לנו לשכוח איז עונשים קבלנו ואנחנו מקבלים, בגלל קשיות עורפנו, כמה דם ודמעות היו מנת חלקנו מאז ועד היום, כל אחד ישב בדד וידום לא לדבר לא להתעסק עם שום גדול דור, לא להכנס למחלוקת לשנאה וקנאה, ולמכעיסים שימשיכו. יש מספיק מקום בגיהנום, אם לא יקבלו עונש למטה אז בוודאי למעלה, ודברים שיצאו מהלב ייכנסו אל לב למי שיש לב באמת!!