היום כשאומרים "פעם היה אחרת" מתכוונים לתקופה שלפני עשר שנים, "פעם".
המושג ´בית´ היווה לאות וסמל למשפחה, פרטיות, הרמוניה מופלאה של הדרים בתוכו - אחוות החולקים הבנות ותובנות, לפעמים גם סכסוכים ומריבות שאנשים המשוטטים מחוץ לארבעת כתלים אלו לא יתוודעו להם לעולם.
מידע משותף אך ורק לתושבי הבית. כל אלו יוצרים את חווית הליכוד המשפחתי ואת אבני היסוד לבנייתו של תא חשוב זה.
"היום" הכל שונה. אין דברים נסתרים. אין לנו אפשרות לחלוק מידע משותף, מידע שישאר במסגרת משפחתית לפחות.
כל בדל מידע דולף החוצה במהירות האור.
ברוכים הבאים לעידן בו הרכילות הפכה לנושא מדובר לא פחות מהחדשות. שהחטטנות היא חלק אינטגרלי מהחדשות. ב2012 יסווגו את זה כבר תחת האייקון "אקטואליה".
זהו עידן האון ליין. אם אתה לא מדווח כמה עלתה לך החופשה בחו"ל (במקרה הטוב) אתה כבר בן אדם ´מופנם´, יהיו אף כאלו שיקטלגו אותך בתור אוטיסט.
היום הכל אפשרי הכל מותר. פרטיות היא מילה נרדפת לאדם נכה חברתית, כמעט תמהוני.
עידן "האח הגדול"
כשיש סערה גם המציל העומד בסוכה עלול להרטב. האם נרטבנו? בהחלט לא מעט!
גם אצלנו הפרטיות הפכה לנחלת הציבור.
לאן שתלך, יצוץ לך אותו ´שמויגער´ למחרת, "מה עשית עם כל כך הרבה שקיות בתחנת אוטובוס אתמול?" ואז אתה מוכרח להודות בפה מלא שאתה מתכונן ל´ווארט´ שהלוואי ויתקיים היום בערב אם ירצה השם.
לפני שנלחצו ידיים. לא הורמה אף כוסית, והעיר כולה צהלה ושמחה ול´זוג´ השפוט לא נותר אלא "להחליט".
"משמרות" למיניהם נפתחו כפטריות עבשות לאחר בצורת ממושכת.
כן, אנחנו חיים בבית אחד גדול ומשותף, אנחנו חיים בשיתוף מידע וחלקיקי מידע לצד זבי חוטם ונוטפי ריר הנוברים באשפתות למצוא את נקודת התורפה, את המום הבלתי נראה ולחשוף אותו.
זה לא עידן זו ביצה טובענית ודביקה - אנחנו חיים בה.
גם אנחנו הרכנו ראש ונכנענו למדיניותו של "האח הגדול".
להחלץ מהזרם זו משימה קשה. אך לבל נשכח את הכלל הכל כך יסודי "דג חי שוחה נגד הזרם".
כשהזרם עכור היצור ה"חי" כוסף ומייחל להחילץ ממנו. אם הפכת לחלק מהזרם-נעכרת הזוהמה דווקא גם בך!