כותרת בגלי-צה"ל הבוקר: "הרב עובדיה: השריפה בגלל החילונים". כך לא פחות. ובהמשך הדיווח, מביאים שם את דברי הרב שמצטט את דברי הגמרא, שבגלל חילול-שבת דליקה באה.
הפעם כבר לא תעבדו עלי, כי האזנתי לשיעור מתחלתו ועד סופו, וכיון שכך הריני קורא עליכם חוצפנים, מושחתים ומסיתים כלפי הרב, וכלפי ציבור שלם שומעי-לקחו.
ראשית, אם הרב ציטט את דברי הגמרא, כדבריכם, אז מדוע הדברים נקראים על שמו?
שנית, וזה הכי חשוב, כשאני הקשבתי לשיעורו של הרב, כלל לא הפניתי את הדברים ששמעתי, אל הציבור החילוני, אלא אלי בעצמי. הרב דיבר על שמירת-השבת, כל יהודי חרדי יודע היטב את הקביעה-ההלכתית, כי מי שאינו לומד הלכות-שבת, סיכויים גדולים שייכשל חלילה בשמירת-השבת. הדברים נאמרו באוירה של "אבל אשמים אנחנו"!
אדרבה! הרי מי שבגדר "תינוק-שנשבה", דהיינו הציבור החילוני, הדברים פחות מופנים אליו. כך אני הבנתי את הדברים, ואני בטוח שכל מי שהקשיב לשיעור הבין כמוני.
חוץ מכתב גלי-צה"ל שבחר לצטט את הרב בכותרת סופר-מסיתה "הרב עובדיה: השריפה בגלל החילונים". והתוצאות כמובן לא אחרו להגיע. אחד מקרובי-המשפחה של אחד הניספים לקח את הדברים הלאה יותר, ותוך זילזול מחפיר ברב עובדיה, בהשמטת התואר רב, ובדיבור גס ובוטה נגד הרב, התראיין באמצעי-התקשורת, וטען נגד דבריו של הרב שהם – הניספים – מתו בגלל שהם חיללו שבת. עד היכן נגיע בקצב הזה?
אני שואל את העורכים בערוצי-התקשורת, אם אתם טוענים שהדברים נעשים בתום-לב, מדוע אינכם פונים לאיש תקשורת חרדי למשל, בכדי שיסביר לכם את דברי הרב??
אליך העורך בגלי-צה"ל, איש קטן וטירון, קבל כותרת: "השריפה בגלל גלי-צה"ל". ותגיד שאני אמרתי.