ד"ר אבי שמחון צודק. לפי אורח-חייו והסטנדרטים שהוא מורגל בהם, טענותיו נגד הציבור החרדי מוצדקות. במילים אחרות: לא קשיא, כאן בחילוני כאן בחרדי.
לפנינו שני אספקטים, אחד הפיננסי, והטענה היא כיצד יוכלו הורים למשפחה ברוכת-ילדים להתמודד עם כלכלתם. והשני הרגשי, והטענה היא כיצד יוכלו הורים למשפחה ברוכת-ילדים להעניק תשומת-לב לכל ילד.
נתחיל מהפיננסי. שמעתי פעם יו"ר של חברה העוסקת במתן יעוץ לכלכלת-הבית, שבאמתחתם תיקים בגובה 4,000 ש"ח, וגם תיקים בגובה 40,000 ש"ח. כן, 40,000 ש"ח ולא מצליחים לגמור את החודש. מדוע, שאלתם טוב. סגנון החיים ראוותני למדי. כאילו שופינג, וחוגים כאילו. שני רכבים, חדשים כמובן. מסעדות פה ושם פעם בשבוע. הילד מבקש - מקבל, שיעזוב אותי בשקט.
הדברים האלו אינם בנמצא בציבור החרדי. ולכן ד"ר שמחון היקר, אל דאגה מריבוי הילודה הברוכה, מסתפקים כאן במועט, כזה מועט שאתה לא מאמין שקיים. בקיצור, תנו קצבאות וזה מספיק.
ובמישור הרגשי. צחוקים-איתך ד"ר שמחון, אתה לא רציני עכשיו. אתה באמת משווה בין המשפחה החילונית למשפחה החרדית ביחס הורים-ילדים? ספר לי מה קורה למשל, כשבדיוק עכשיו כשאתה מתיישב לצפות בתוכנית האהובה עליך, מגיע ילדך ומבקש שתספר לו סיפור נחמד על שלגיה ושבעת-הגמדים? ספר לי איך נראה שולחן-השבת אצלכם, יושבים כולם סביב השולחן?
החילוניות בתפיסתה, אגוצנטרית, על פי רוב. וכשבאים להשוות אותה לחברה החרדית, המשופעת בהליכות שאינם אגוצנטריות במהותם, עדיף לקבל את עצת הפתגם "סייג לחכמה שתיקה". בעצם ניתן לומר שהחברה החרדית מעוצבת דוקא מהפעולות החברתיות, וגם המשפחתיות. ולכן ריבוי הילודה הברוכה, לא רק שאינו גורע, אלא מוסיף בקשר המשפחתי.
ומה עוד התלוננת מר שמחון, "מי ינהל את המדינה בדור הבא?", נו מי באמת, הנערים מהחברה שלך, שמערכת הלימודים שלהם מורכבת מהכל, חוץ מהלימוד עצמו?
טוב, ד"ר שמחון, אני חייב לרוץ ל"אבות-ובנים". אז להתראות וצפייה נעימה.