שנת הלימודים ממש כאן, ואני שואלת האם הוא מוכן?!
הרי לפי החדשות בארץ, יש עדיין בנות שמתדפקות בדלת,
כן עדיין הדלת נטרקת, וזה כבר לא משנה אם הסיבה מוצדקת".
עדיין ישנן מתבגרות שמחפשות ,ומתחפשות, כדי שיקבלו אותם.
כן גם הם רוצות יחד, לצעוד באלול ביחד,
עם חברות מין העבר, כן אלה שקבלו אותם כבר בחשוון,
יודעים מה?! היום אני לא אעסוק בנושא הגזענות והאחר.
היום אני רוצה להבהיר מה זה חוסר אחדות למחפר.
הרי תמיד סיבות יש בשפע, למה היא לא מתקבלת כמובן יש ידע,
זה לא משנה את העובדה, שנערה צעירה זאת נחווית ונחוותה,
הרי כמה תשובות שליליות בחורה יכולה לשאת,
ומה היא בסה"כ ביקשה?, רק להיכנס לרצפט,
ומי אנו שנשפוט, מי אנו שנדע אם השמועה או השוני, אומר שהיא לא כמוני?!
כל דמעה קטנה, עולה למעלה, ליושב במרומים, ואז מישהו שם יאכל על זה מרורים,
כי כבר לא משנה אם היא לא לפי התקנון, זה לא יעזור לצוות למעלה, כאשר הקטגור ישאל למה?
הרי כלומדי תורה, אמרנו נעשה ונשמע ביחד, בהרסיני בלי חומה או גדר, הבטחנו ביחד להשאר יחד,
לא "לשנוא את אחינו בלבבנו ", לאחד את העם, ולא להלבין את את חברנו.
ואני "מנסה "לדון לכף זכות, אולי מאות שנים בגלות עשו את שלהם,?
אולי הכאב, הצרות, והמלחמות, פגעו בלבבות?
או אולי פשוט אנשים סתם מחפשים תירוצים, למה השכן לא "אחי", הכי מתאים?!,,,
או למה זאת מהשכונה, לא בדיוק מתאימה לסביבה?!
אולי אגיע הזמן שנהיה אמתיים, ונפסיק להעמיד פנים.
נפתח את העניים והלב, וננסה להעמיד את עצמנו, במקומו של האחר,
נזכור שאל לנו לדון אף אדם, אם לא ההינו במקומו עכשיו,
ונבין שאם אנו באמת יהודים שומרי תורה ומצוות,
חובתנו להתכוון בלימוד התורה והליכותה, לא לומר בפה את פרקי אבות,
ושניה אחר כך, לדבר על בנית חומות,
חובתנו , להשתדל עכשיו יותר מתמיד, לחפש אצל השני, את החיובי.
לאהב או לפחות לנסות, לכבד, וקצת להשתנות,
כי יש ביהודי כח מיוחד, כח שרק אם העם מאוחד,
כח זה יכול לפתוח רקיעי שמים, להביא את המשיח , והכל בלי " דמי מפתח"!
רק "חוזה קטן" על אהבת ישראל, ואנחנו בדרך להביא את הגואל,
אז בואו נפסיק לשאל, למה?! יש גזענות ושנאה בלי גבול,
בואו נפסיק לסביר, למה?! אנחנו מתרחקים ודוחים את השכן מלמעלה.
רק נפתח את הלב , ואת שער הברזל, נגרום לשני הצדדים להבין סוף סוף,
שהעולם לא בנוי כמו דמקה, ושחור ולבן, זה רק צבע,
ובעצם החיים הם כמו שחמט, מהלך אחד חכם
ונוכל להכריז שח כמובן!!