על שנאה עתיקה באיצטלה של דאגה למדינה
האם יש מידת מה של אמת בטענות אלו המשתלחים בחרדים במסגרת גל ההסתה הפרוע שסופו אינו נראה באופק?
א. לכאורה הצד השווה במתקפות על החברה החרדית שהפכו להיות תדירות ובוטות יותר, הוא הדאגה כביכול לגורל מדינת ישראל בשנים הבאות נוכח הריבוי החרדי מחד והתנערותו מנשיאה בעול הנטל הכלכלי מאידך.
ב. המיעוט הערבי מתרבה בקצב לא פחות מהיר, צובר נשק בכמויות שלא היו מביישות שום צבא, מוציא מקרבו את כמות הפושעים ופורעי החוק הגדולה ביותר מכל תת חברה אחרת בישראל, אינו תורם מאומה למאזן התשלומים של מדינת ישראל וכו'. העובדה שמיעוט זה לא זכה מעולם אף לא לרבע ממטבעות הלשון שהיו שגורות בפיו של הצורר יוזף גבלס ודומיו כפי שזוכים להם החרדים, מעוררת חשד שלא הדאגה לגורל מדינת ישראל היא הטורדת את מנוחתם של אותם צווחנים, שבכל הזדמנות אחרת אגב מזילים דמעות תנין על זילות השואה, מהלכים אימים על מתנגדיהם תוך שימוש במילות הקסם "מילים מסוגלות לרצוח" ומזדעזעים כשמכנים אותם "נאצים" חרף עולם הדימויים העשיר שלהם מהסוג של פרזיטים, עלוקות מוצצי דם וכו' שמקורו ידוע לכל.
ג. לאחר שנים של הטפות בשבח הנהנתנות והאגואיזם, מתעוררים יום אחד החילונים ונחרדים לגלות את השלכותיה האבדניות של פילוסופיית ה"ילד וכלב". אוכלוסיה בזבזנית ראוותנית והדוניסטית לא מעלה על דעתה שבימינו ניתן להקים משפחה המונה למעלה משני ילדים ולנהל חיים סבירים. זכותם של החילונים לחפש אשמים לעובדת התמעטותם וסכנת הכליה המרחפת על ראשיהם אולם הכתובת לתלונותיהם מצויה בקרב יבואני התרבות המערבית. על מה ולמה ההסתערות על החברה החרדית? על כך שהיא משגשגת ופורחת דווקא כיוון שהיתה חכמה ושקולה די הצורך על מנת שלא להתפתות ולהיגרר אחר מקסמי ההבל האפנתיים של החברה המערבית? ובכלל, גם אם החרדים היו מתרשמים מאותה תרבות מערבית ופועלים בהתאם לתפיסתה בנושא הילודה, מן הסתם הערבים היו הופכים לרוב במדינת ישראל במהירות רבה יותר. או אז, יש להניח, דעתם של המצרים על גורלה של מדינת ישראל הייתה לבטח מתיישבת...
ד. ההשתמטות החילונית ההולכת וגוברת משירות צבאי משמעותי; נטישת החילונים את ירושלים בהמוניהם; איומים בלתי פוסקים המגובים בלא מעט מעשים בפועל על ירידה מהארץ היוצאים דווקא מפיהם של חילונים; התכנסויות, התנתקויות ובריחות מחלקים גדולים ומשמעותיים מארץ ישראל תוך הפקרתם לערבים לטובת כמה קילומטרים מרובעים בגוש דן; אבדן האמון בצדקת הדרך בעימות האידיאולוגי מול הערבים; ערפול גובר והולך בשאלת חשיבות המשך קיומה של מדינת ישראל בשל פמפום מתמיד של תפיסות אוניברסליות, הומניסטיות וליברליות בכלי התקשורת ההמונית – כל אלו דברים טפלים ובטלים שאין להטריד בהם את הצבור היצרני המכור לטלנובלות ורודף משדרי זימה. לא כן כאשר מדובר בסכנה הקריטית והפאטאלית באמת- החרדים- על דרך הידוע מדורי דורות, הכה בחרדים ופתרת את כל הבעיות.
ה. אלו המשלים עצמם כי השתלבות החרדים בשוק התעסוקה תוריד את מפלס הלהבות שוגים חמורות, די להיזכר בסיבה המרכזית שהביאה לפרץ שנאה חסר תקדים כלפי יהודי אירופה שהחל עם מתן האמניסיפציה ומצא את שיאו במלחה"ע ה 2, זאת חרף הבטחות השווא של נביאי השקר כי השתלבות זו תביא לפתרון סופי של האנטישמיות בעוד שהיא כידוע הביאה לפתרון סופי מסוג אחר. בעלי הזכרון הקצר מוזמנים להפנות מבטם אל הצבור הדתי לאומי, זה היוצא מגדרו להשתלב ולהצטיין בכל תחום אפשרי בחיי החברה בישראל ובתמורה הינו הצבור החבוט ביותר והשנוא ביותר על ידי מעצבי דעת הקהל ישראל.
ו. הציונות הבטיחה את חיסול האנטישמיות והסרה סופית של איום ההשמדה מעל לראשו של העם היהודי. בפועל היא הביאה את העם היהודי אל עברי מצדה 2 , כאשר מאז מלחה"ע ה 2 הצבור היהודי המאוים ביותר בהשמדה הוא זה היושב בא"י. ישנם חילונים המשתטים להאמין כי תרבות הקניונים וההיי טק היא זו שתבטיח את הישרדות היישוב היהודי בא"י, וזאת אל מול התעצמות המוטיבציות האיסלאמיות בעולם כולו והפניית העורף ההדרגתית של מדינות המערב תוך הבינם כי מדינת ישראל הינה גורם המלבה את הלהט האיסלאמי ובכך מאיימת על השלום העולמי. לנו כיהודים פשוט וברור כי לימוד התורה היא הזכות שבשלה מתקיים העולם והיא בלבד "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי" (ירמיהו לג' כה') ; כמו"כ ברי לנו שאם מדינה מערבית סטנדרטית וחילונית לכל דבר בלב לבו של העולם הערבי אחוז התזזית והטירוף ראויה בכלל לשרוד, הרי זה רק בשל העובדה כי במסגרת מדינה זו התאפשרה הקמת חברת לומדי תורה הגדולה בעולם. חכמינו כבר אמרו דעתם על אלו שעניין זה אינו נהיר להם די ובלשונם (סנהדרין צט:) : אפיקורס כגון מאן? אמר רב יוסף כגון הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן? לדידהו קרו, לדידהו שנו! ומוסיף רש"י על המקום "והם אינן יודעים שהעולם מתקיים עליהם".