על דבר אחד אין ויכוח - השד יצא מהבקבוק.
השד העדתי, זה שמפלה בין בנות על רקע צבע עורן, מה שהיווה את השיקול של חלוקת כיתות למכסות לפי גזע, הגורם הראשי לקשיים רבים בבתים חרדים שמחפשים מוסדות טובים לבניהם ובנותיהם אשר מוצא הסבא והסבתא רבא שלהם הוא מארצות המזרח.
במהלך ההתרחשויות הצליחו חסידי סלונים להשכיח מהציבור את חומת ההפרדה שיצרו בין בנותיהם לבנות אחרות מהיישוב גם אם – שומו שמים – חלקן בנות למשפחות חוזרים בתשובה. ולאחר ביצוע פסק הדין שכפה עליהם את הורדת החומה נתנו חסידי סלונים משמעות חדשה לביטוי 'במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים' באמצעות צביעת פס גבול צהוב בין שני בתי הספר.
מי שנמצא מחוץ למחנה החרדי לא יוכל להבין את הלחץ הרב של משפחות חרדיות מן השורה הראשונה שרק בשל צבע עור כהה לא תתקבלנה בנותיהן למוסדות בית יעקב. קשה להסביר את משמעות ההבדלים בין הסמינרים השונים ואת העובדה שעתידה של כל בת נקבע כבר בגן הילדים, דרך בית הספר היסודי והתיכון. מוסד הלימוד של הבת יהיה הסנן הראשוני של הצעות השידוכים שהיא תקבל בבוא היום.
רק משפחות המעורות בהלך החיים החרדי, מבינות את הדבר ומנסות בכל כוחם והונם וקשריהם לרשום את ילדיהם למוסדות החינוך העצמאי, למרות הידיעה כי לעתים יסתכלו עליהם כעל טפיל וגורם מיותר לחלוטין בסביבה.
זמני הרישום למוסדות רוויים בדמעות של אמהות ואבות שקיבלו תשובה שלילית במקרה הרע עקב 'חוסר התאמה' ובמקרה הפחות רע עקב העובדה כי מכסת הספרדיות כבר מלאה (שליש מהכיתה).
בנות רבות נשארות בבית חודשים ארוכים כאשר ההורים עדיין מנסים בכל דרך להכניסם למוסדות אלו. עד שלעתים מתייאשים ומתפשרים על מקומות פחות טובים.
המחיר הנפשי של בנות אלו הוא עצום. ההרגשה של סוג ב', הכינויים המעליבים, ההורים שמנסים להסתיר מבתם את העובדה שלא התקבלה ומקווים להצליח בכל זאת לשנות את הגזירה בטרם כל הסביבה תרגיש בכך. על כל אלו אין ויכוח ואלו עובדות ידועות לכולם.
החדשות הרעות הן כי בג"ץ בהחלטתו לא פתר את הבעיה כלל. חסידי סלונים שנמנעו מכל הצעת פשרה, בחרו ללכת לכלא, והפכו את הקערה על פיה כששמו עצמם לקרבנות המאבק. תמונות ילדיהם הבוכים עם השלטים מעוררי הרחמים, ההמנון שחובר במיוחד לרגל המשפט, תמונות החסידים שאזקו ידיהם בעבור תיעוד 'מזעזע' של הכנסת 'אסירי עמנואל' לכלא, כולם הצליחו לשכנע את הציבור החרדי כולו (גם ספרדים) כי המערכה היא כנגד בתי המשפט ובראשם המוסד השנוא מכל – בית המשפט העליון.
קריאות 'שמע ישראל', 'ה' הוא האלוקים' והשיר הקבוע 'עוצו עיצה ותופר' נגעו בלב כל אדם חרדי החרד כי בית המשפט יתערב בהווי החיים שלו וכך יצאו רבבות חרדים אשר צעדו ומחו כנגד ההחלטה לשלוח את ההורים לכלא, רוב הצועדים אינם בקיאים כלל בפרטי המקרה. אפקט העדר פעל בצורה יוצאת דופן. אחדות מרשימה שהצליחה לבלבל את העובדות.