נראה שלאחרונה צמדי המילים שלום בית ואחדות השורות תופסות מקום של כבוד בפוליטיקה הישראלית שבימים כתיקונם מעדיפה משיקולים אלקטוראליים את הבלטת השוני והמפריד על פני המאחד והמכנה המשותף.
אנו רואים את יאיר לפיד לוקח אליו לרשימה אדם המתהדר בתואר רבני. שאול מופז יוצא מגדרו כדי לרומם את קרנם של אולמרט ולבני בצורה שכמעט מצריכה אותו הסתכלות רפואית מקצועית או לכל הפחות מספר ימי מנוחה תחת השגחה.
אבל חייבים להודות שגולת הכותרת היתה ההצגה הטובה ביותר בעיר שכולנו ראינו ביום רביעי האחרון ושסחטה דמעה - של התרגשות או צחוק - גם מאחרון הסקפטיים שעוד נשאר בציבוריות הישראלית. במחי החלטה אחת של הנוגעים בדבר התיישבו להם אריה דרעי ואלי ישי למסיבת עיתונאים משותפת בתיווכו של השדכן הבלתי נלאה אריאל אטיאס והעתירו זה על גב זה מחמאות וברכות כאילו לא היו רוצים לשפוך זה על גב זה חבית של רותחין אך לפני רגע, אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה מסתבר שהכל יכול להיות ומי אני שאבוא להרוס את האידיליה הנפלאה הזו.
וכך מצאתי את עצמי יושב ומקשיב פעם אחר פעם לכל המילים שנאמרו ובעיקר לאלו שלא נאמרו והבנתי דבר אחד. לא צריך להתהדר בתואר יו"ר כדי להיות יו"ר. נקודה. מאז ומעולם ידעתי כי מה שהולך כמו כלב ונובח כמו כלב ואוכל כמו כלב הוא כלב. אותו דבר בשידוך דידן מי שמנהל את קמפיין הבחירות ומי שמנהל את המוסדות של התנועה ברחבי הארץ ומי שינהל את ההסכם הקואליציוני הוא היו"ר האמיתי דה פקטו ודה יורה גם אם אין לו - עדיין - את התואר וגם אם הוא ממוקם במקום האחרון ברשימה וזה עוד מבלי להכנס לזה ששמו הוא במקרה אריה דרעי וד"ל.
וכאן אני שואל את עצמי, מילא ויתור על ניהול הסכם קואליציוני וניהול קמפיין שעל אלו עוד איכשהו ניתן לוותר ולהאציל סמכות ואחריות לאדם אחר ובלבד שיהיה מתאים וראוי, אבל על המוסדות המוניציפאליים??? על ההתחככות באנשי השטח??? ככה לוותר על מקור הכוח האמיתי של כל פוליטיקאי???
עד כאן! גם למי שחושב שאלי ישי אינו גאון פוליטי עדיין אינו חושב שהוא טיפש ומשכך, נותרה השאלה בעינה, מדוע הוא ויתר על הכוח הזה במחי הסכם שלום/הסכם גירושין מהסוג הגרוע ביותר מבחינתו. וכאן עולה תובנה ברורה, גם בביתו של מרן וגם בחצר האחורית של ש"ס קרי פוליטיקאים מבינים כי רבים מאנשי השטח המובהקים של המפלגה הפנו לה עורף ואין להם שום אמון בשריה ובאנשיה.
רבני ערים ושכונות המזוהים עם מרן מזמן הבינו שהזדהות עם מרן, ספריו ופסקיו איננה הזדהות עם ש"ס ונבחריה, ומשכך הם משתדלים למען כבודו של מרן לא לעשות חיבור בין השניים. אותם רבנים ועסקנים נוכחו לא פעם כי גם אם אצל מרן שומעים דבר אחד, לאנשי "השררה" יש אג'נדה משלהם ואין להם שום בעיה לצאת כנגד אמירותיו הברורות של הרב ולפגוע בפעילים מקומיים ולהשפיל רבנים, ראשי ישיבות, ראשי כוללים ומורי הוראה ובכך לגרום להם להתגעגע למשרד הדתות בימיהם של זבולון המר, שמעון שיטרית או יוסי ביילין.
טענות ומענות נשמעו מכל אזורי הארץ, מנתניה ומכפר סבא, מחיפה ומיקנעם, מבת ים ומבאר שבע על תפקודם של מנכ"ל התנועה ושר הדתות יעקב מרגי ועל עוזרו ניסים אלקסלסי שעשו ככל העולה על רוחם מבלי להחשיב את דעתם של רבני המקום די בכל אתר ואתר משל היו השניים בריונים שכונתיים המטילים חיתתם על כל מי שאינו חושב או נוהג כמוהם. אך מעל הכל האכזבה הגדולה והכואבת היתה מאי היכולת של העומד בראש המערכת אלי ישי לקבל החלטה אמיצה ולהחזיר את השניים לגודלם הטבעי ולמקומם הראוי להם. ומפאת גודל האכזבה הבינו אנשי החצר שעל דבר זה עלולים לשלם ביוקר בקלפי והחליטו שאין מנוס אלא לרענן את השורות ולשלוח את אריה דרעי מתוך תפילה שיצליח לכבות כמה שיותר שריפות ומוקדי אש ומן הסתם ימזער את הנזקים למינימום.
וכמו שבעולם העסקים חברות משקיעות בשימור לקוחות ורק לאחר מכן פונות לקהלים חדשים גם כאן מצפים שישקם את מוסדות התנועה ויחזיר את האמון של בוחריה בשלוחיהם ורק לאחר מכן יפנה לקהלים פוטנציאליים. אך כאן גם אריה צריך לדעת שנגמרו להם הימים בהם אנשים הלכו שבי כעיוורים אחרי נואמים ונאומים, היום ציבור הבוחרים מצפה לראות מעשים בשטח וכמו שבעולם הרפואה ישנם פעמים שבהם צריך התערבות כירורגית ואולי אף כריתת איבר כדי לשקם מצב רפואי, גם בנדון דידן המצב הוא כך. אל תהסס להזיז מתפקידם ואם צריך גם לשלוח לביתם את כל אותם עוזרים של עוזרים גם אם חלקם נקראים שרים או בכירים כי נפשנו קצה בלחם הקלוקל.