אסון מירון גבה חיי 45 אזרחים ועורר, בצדק רב, זעם ציבורי בשל המחדלים שהובילו למוות המיותר. אז לשם השוואה, אמנם במרווח זמן גדול יותר, בחצי שנת 2020 נהרגו בכבישי ישראל 185 בני אדם, פי ארבעה מהרוגי אסון מירון, אבל עבורם לא קמה ועדת חקירה ממלכתית, ולמעשה הטיפול במחלה הנוראית הזו רק נפגע יותר ויותר.
המספר הגבוה של ההרוגים הוא גם בהשוואה לשנה שעברה, שרובה הייתה עם הגבלות הקורונה, אך גם בהשוואה לשנה שקדמה לה, אז המגיפה טרם הייתה חלק מחיינו: על פי מספרי הרלב"ד, זו עלייה של 30% מהשנה שחלפה, ושל 15% משנת 2018. קצב ההרוגים בשנת 2020.
אם חלילה ישאר באותו המדד, הוא על כמעט 400 הרוגים עד סוף דצמבר, מספר שלא נראה בישראל מאז תחילת שנות האלפיים. מגזר מיוחד שדורש יחס הוא קהילת רוכבי האופנוע, שאיבדו 50 מחבריהם מתחילת השנה - עלייה של 50% מהשנה שעברה. למרות זאת, במשרד התחבורה עדיין לא מוכנים להקדיש כ-40 מיליון שקלים לריפוד מעקות הבטיחות, כך שיהיו בטוחים גם עבור הרוכבים.
למרות המספרים המבהילים הללו, הטיפול בתאונות הדרכים נמצא במגמת צניחה משנה לשנה: אם בעבר הרלב"ד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הייתה מתוקצבת ב-500 מיליון שקל לשנה, כעת היא עומדת על 76 מיליון שקלים בלבד, תקציב שלא מספיק להגיית תוכנית עתיד.
דו"ח שערכה המועצה האירופית לבטיחות בדרכים מגלה כי ישראל מדורגת במקום ה-29 מתוך 32 מהסוף בשיעור ההצלחה בצמצום מספר ההרוגים בדרכים בעשור שחלף. בזמן שמדינות אירופה הורידו את מספר ההרוגים ב-37% בממוצע, ויש מדינות שאף הצליחו להוריד ב-50% כגון יוון ופורטוגל, בישראל מספר ההרוגים ירד בפחות מ-20% - פחות מחצי מהיחס.
גם במדד פצועים קשה מתאונות דרכים ישראל רחוקה מאוד מהממוצע האירופי, שמדינות בו מקדישות זמן, מרץ וכסף למיגור מגיפת התאונות: בשבע השנים שחלפו ישראל ירדה רק ב-2.6% במספר הפצועים הקשים, מניין מזערי, לעומת 14% במדינות האירופיות, פי כמעט חמישה.
בשנה האחרונה, בה כיהנה מירי רגב כשרת התחבורה, העדיפות לא ניתנה למיגור התאונות, אלא לדברים שונים, פחות מצילי חיים. ע"פ הנתונים שפורסמו, רגב קיצצה כ-90% (!) מהטיפול בכבישים המוגדרים "מוקדי סיכון", כבישים בהם מספר ההרוגים רב מהרגיל – מתוך 230 מיליון שהיו בעבר, נותרו רק 20 מיליון לטיפול בבעיה האקוטית. גורמים במשרד האוצר עימם שוחח 'כיכר השבת' מספרים: "כל נושא הבטיחות בדרכים היה בתחתית הטבלה מבחינת משרד התחבורה". גורם המעורה בפרטים אמר: "האזרחים נמצאים לבד בכביש, אין להם משרד שמטפל בהם".
בנוסף, ישנה תוכנית לאומית שהוכנה לפני מספר שנים, אך טרם פורסמה ונדחתה בשל היעדר תקציב. בארגונים הנלחמים בתאונות הדרכים פונים לשרת התחבורה הטרייה ומבקשים ממנה שתדרוש את קידומה: "אף על פי שפרטיה לא ידועים, כי מזכירות הממשלה לא מוכנה לפרסם תוכנית שלא אושרה, אנחנו בטוחים שהיא תהיה טובה יותר מהמצב הנוכחי, כי כל מה שיהיה - טוב יותר ממה שעכשיו".