"התבשרנו" כי נכנסו לתוקף תקנות חדשות אודות חובת הנהג המתקרב למעברי חציה - נאיר בפתח דברנו כי אין חדש מבחינת חקיקה, וכי אף התקנות הקודמות הורו לנהג המתקרב למעבר חציה להאט, ובמידה וישנם הולכי רגל, אזי לתת להם זכות קדימה ולאפשר להם להשלים את החציה בבטחה.
הפסיקה הובילה מהלך לפיו "הולך הרגל החוצה במעבר חציה", משמעו הולך רגל שהוריד רגל מן המדרכה למעבר החציה או שלפחות היה נראה זאת כוונתו.
בתיקון החדש עודכן הנוסח לפיו הוחמרה חובתו של הנהג, ובמצב הנוכחי על הנהג להאט מיד כבר כשבפתח המעבר החציה עומד הולך רגל על המדרכה, אין צורך שהולך הרגל יחל לפסוע במעבר החציה או שיראה שמתכוון לרדת למעבר החציה. גם במידה ועומד בתחילת מעבר החציה וממתין למאן דהוא או לדוגמא משוחח בטלפון, חייב הנהג המתקרב למעבר החציה להאט. ואם ניכר על הולך הרגל שבכוונתו לחצות את מעבר החציה אזי יעצור הנהג את רכבו ויאפשר זכות קדימה. תקנה זו הותקנה ע"מ למנוע תאונות דרכים המתרחשות בין נהגים להולכי רגל החוצים במעבר חציה.
התיקון לא כ"כ ברור שכן ע"פ תקנה 52 (6) לתקנות התעבורה אשר בתוקף שנים רבות, מופיע כי נהג חייב להאט, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, במקרה שצפויה סכנה לעוברי דרך ובייחוד במקרים אלה ..."התקרבו למעבר חציה".
מסתבר שחובת האטה ועצירה קיימות כבר שנים רבות, ואין בתקנות החדשות כל חידוש, פרט לעובדה שהנוסח שונה, אולם מהותם של דברים לא השתנתה.
חידוש נוסף שהתעדכן לכאורה הינו - כי במידה ומתקרב רכב למעבר החציה, ובמקביל האט רכב אחר לפני מעבר החציה, יאט הנהג את רכבו לפני מעבר החציה וכשרכב האחר עצר, יעצור אף הוא. במקרה שהולך הרגל חצה את המעבר – יאפשר לו הנהג זכות קדימה.
גם הוראה זו קיימת כבר בתקנות הקודמות בתקנה 47 (ה) (3) ן- 47 (ז) בהן נאמר כך - תקנה 47 (ה) (3) "נוהג רכב לא יעקוף ולא ינסה לעקוף ...כלי רכב, אם הוא מתקרב למעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש, או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל". ואילו תקנה 47 (ז) קובעת שנהג לא יעקוף ולא יעבור על פני רכב שעצר.. לפני מעבר חציה.
מסתבר שחובותיהם של נהגי הרכב בהתקרבם למעברי חציה לא השתנו - השוני היחיד הוא בנוסח שהתעדכן.
הכותב שותף ב"הגר פאלוך עורכי דין" המתמחים בתחום התעבורה www.lp-adv.com