כח"כ ורב החרד לדבר ה', ברור מעל כל ספק שאני עומד על כך, שגיורים צריכים להיעשות ולהיות מוכרים, אך ורק על פי ההלכה, כפי שהיא מסורה וידועה לנו דור אחרי דור במילה וטבילה וקבלת מצוות, על פי רבותינו הפוסקים ראשונים ואחרונים.
החוק שהועבר בועדת חוקה לקריאה ראשונה, רק בגלל תמיכת יהדות התורה וש"ס, למעשה לא ישנה שום דבר מהותי במצב הקיים בפועל.
בדיון הקודם שהתקיים לפני כחמישה חודשים בועדה, מחו הארגונים הרפורמים על סעיף שלא מכיר באופן גורף בגיורים שנעשו בארץ לצורך חוק השבות. בלחצם, הסעיף הזה בוטל.
משראו אותם ארגונים שבקלות רבה הם קיבלו את האצבע, מיד ביקשו את כל היד, ונלחמו נגד הקביעה המוצעת בחוק, כי סמכות הגיור תהיה נתונה אך ורק לרבנות הראשית לישראל.
דבר זה ממילא קיים דה-פקטו, ורק בגלל בג"ץ היה צורך לקבוע אותו גם בחוק. לולא הצעת החוק של ח"כ רותם ולולא הבאתו עד לגמר, אנו תלויים ועומדים בפני הסכנה הגדולה שבפסיקות בג"ץ בעתירות העומדות לפניו, המבקשות להכריח את מדינת ישראל להכיר בגיור רפורמי ולקרוע קרע פנימי גדול בתוכנו.
גם נציגי קדימה והעבודה שמקימים מהומה גדולה, תמכו באותם סעיפים כאשר הם הוצגו בדיון הקודם בועדה, והביעו מפורשות את רצונם שהגיור ייעשה על פי ההלכה. רק שעכשיו הם מצאו דרך לנגח את הקואליציה, ולהציג את עצמם כמגיניה האמיצים של יהדות ארה"ב.
הצעת החוק היא ודאי צעד משמעותי בכיוון של הסרת החסמים מעל תהליך הגיור וגישה מקרבת ומסבירת פנים לעולים שהם מזרע ישראל המבקשים להתגייר. נתינת אפשרות לרבני ערים לגייר, תקל על המתגיירים בהליך הפרוצדוראלי, והסרת האפשרות לביטול גיורים שרירותי, תנסוך ביטחון רב במי שבאים באמת ובתמים להתגייר.
כמו שאמרתי פעמים רבות, זה ימנע מאתנו מצבים הלכתיים בעיתיים (ממזרות וכדומה), הקשורים בביטול גיורים עליהם התרענו בעבר.
הכלים שהחוק מקנה ונתינת הסמכות, שחור על גבי לבן, לרבנות הראשית ואך ורק לרבנות הראשית, מאפשרים לשיטה שניסחתי בספרי 'זרע ישראל', וקיבלתי עליה הסכמות של רבנים גדולים, לצאת לפועל. אני מאמין שהרבנים שיקחו על עצמם את המשימה החשובה, ילמדו את השיטה הזו ויאמצו אותה.
נוצרה כאן הזדמנות חד-פעמית של קואליציה בין ישראל-ביתנו והמפלגות החרדיות, לקדם את העניין החשוב והמהותי כל כך לעם ישראל. לא מדובר בדבר של מה בכך.
יחד, הגיעו להסכמה, נציגי גדולי הדור הליטאים והחסידים, נציגי מרן הרב עובדיה יוסף ומועצת החכמים ומנהיגי ציבור העולים.
כעת, בזהירות, ניתן אולי להתחיל לנוע בכיוון של פתרון ל-300,000 עולים מזרע ישראל ולצמצם את מימדי ההתבוללות.
זה נושא חשוב מדי מכדי למסמס אותו בגלל משחקים פוליטיים של מפלגות מהאופוזיציה, או בלחץ של הרפורמים והקונסרבטיבים בעניין שאינו מהותי ולא משנה את המצב הקיים.
גישה מקרבת, אמיתית, לאור שיטת רבותינו הפוסקים הספרדים, היא צו השעה.