האם מתקרבים רגעי הסוף? האם עומדים חיילי צבא רומי בפיקודו של טיטוס לפרוץ אל תוך המקדש?
מן המידע הלא רב המגיע מתוככי הר הבית עולה שהלוחמים שם ממשיכים להחזיק מעמד, אך רבים מהם כבר מגלים סימני עייפות אחרי שבועות ארוכים של מצור עיקש וניסיונות בלתי פוסקים מצד האויב לפרוץ למתחם המרכזי והאחרון שעוד נותר בירושלים – הר הבית.
חמש מאות אלף הלוחמים שריכז הצבא הרומי בארץ ישראל, הם כוח שקשה מאוד לעמוד מולו. 80 אלף מתוכם נמצאים עתה סביב להר הבית וממתינים לפקודה לפרוץ פנימה אל ההר, מיד אחרי שאילי הברזל ישיגו ולו נקודת פריצה ראשונית.
שמעון בר גיורא ויוחנן מגוש חלב, המפקדים על הלוחמים היהודיים, המנהלים מלחמה עיקשת וראויה לכל שבח, עוברים מעמדה לעמדה, מחזקים את רוחם של הלוחמים ומעודדים אותם להמשיך. אך גם הם יודעים שהמזון מועט ומחולק במשורה, וגם המים יוכל להספיק רק לעוד ימים בודדים.
רבבות החיילים שהביא האויב לירושלים, כבר הצליחו, בז' באייר, בדיוק לפני שלושה חודשים, לפרוץ את החומה השלישית, חומת ההגנה ההיקפית שהייתה סביב לירושלים, ולפני שבועיים, הם גם הכו בחומה השנייה, זו הקרובה יותר להר הבית.
מאז הם ניהלו מצוד אחר הלוחמים ומפקדיהם שבירושלים שבין החומות. רבים נהרגו, נתפסו, עונו ונרצחו, ועתה מתרכז הקרב סביב חומת הר הבית. פריצה פנימה היא סוף המאבק.
מעשרים וחמישה אלף הלוחמים שהצליחו בר גיורא ויוחנן מגוש חלב לרכז בירושלים, כבר לא נותרו רבים. בארבעת חודשי המצור על העיר כולה, עד כה, כבר נהרגו לא מעטים מהם. אחרים נתפסו והם מצויים עתה במחנות השבויים שהרומאים הקימו למרגלות הר ציון וסמוך להר הזיתים. ההנחה היא שהם עוסקים עתה במיונם וכל אלו שנותרו שלמים ברוחם ובגופם יוסעו בימים הקרובים לנמל יפו, שם יועלו על הספינות הרבות שצבא רומא ריכז במקום ובאמצעותם הגיעו הלוחמים, והם יילקחו לשוקי מכירות העבדים באירופה.
רבין מן ההרוגים בירושלים נמנו על היחידות המיוחדות שאורגנו למלחמה בגדוד הקשתים של הלגיון העשירי ובחיל הפרשים, עז הנפש שהרומאים הביאו עמם מארצם. צבא רומי לא תיאר לעצמו שימצא מולו צבא קטן ובעל תעצומות נפש כמו הצבא היהודי הלוחם מולו בירושלים, אך הפרשי הכוחות עלולים חלילה לעשות את שלהם.
בהר הבית שבירושלים עדיין מתפללים שברגע האחרון יקרה משהו שישנה את המציאות, אך על בסיס הדיווחים האווירה שם קודרת. בכמה מקומות עושים מאמצים להסתיר במערות את כלי המקדש.
מחוץ לירושלים נמשכות ההפגנות של אנשי השמאל היהודיים, הנושאים שלטים ועליהם נכתב: "לא שמעתם בקולנו בעת המרד לפני 4 שנים – את המחיר נשלם בקרוב". ובכך מבקשים הם לרמוז שזו הייתה טעות טאקטית להכריז על המרד כנגד הרומאים, מרד שהחל לפני 4 שנים, ולא הצליח, אך גרם לכך שרומא תשגר כוחות גדולים לירושלים ותהרוג מאות אלפים מתושבי העיר והארץ.
המרד הגדול בשלטון הרומי החל בשנת 66 לספירה, והוא עתה בעיצומו. אלפי יהודים נמלטו למדבר יהודה. ידיעות מספרות על הקמת מעוזי הגנה במערות שעל ההרים ובעיקר במצדה, אך אין אישורים רשמיים לכך.
בעקבות המרד בירושלים החל גם המרד בגליל, שכבר הסתיים בתבוסה קשה ובנפילת מרבית שטחי הגליל בידי הרומאים. עד היום לא ברור מה בדיוק גרם לתבוסה הנוראית של לוחמי הגליל עזי הנפש מלבד העובדה שמעליהם לא היה מנהיג ראוי שירכז ויפיח רוח של לחימה באנשים.
אלא שעתה העיניים מרוכזות בירושלים. כאן תיפול ההכרעה וגורל העצמאות הלאומית ועתיד המקדש בידי קבוצה קטנה של לוחמים הנותנים את נפשם על החומות ובמקדש. הקרב עיקש וקשה. בהמשך היום נמשיך ונדווח משדה הלחימה.