יששכר דרור משיק אלבום חדש: "הרבה זמרים הפכו לבדרנים ולא לאמנים"

דרור, שהחל את דרכו המוזיקלית כחזן בבית הכנסת של הקהילה החלבית, סיפר כי האלבום הראשון שלו היה מעין נקודת פתיחה, ניצוץ ראשוני של יצירה. "באלבום הראשון לא ממש ידעתי איך נכנסים לעולם המוזיקה," הוא מודה. "הלכתי בדרך שכולם הולכים – חתונות, בר מצוות, שירים לפסוקים נחמדים שמישהו מלחין עבורך." עם זאת, הוא מספר כי השיר "יחיד ומלוכה" מהאלבום הראשון, שנוצר בשיתוף עם דוד איכילביץ', פתח לו את העיניים והראה לו שיש בו יותר מזמר חתונות – יש בו אמן.

באלבום השני, "קודש להשם", דרור לקח את היצירה צעד קדימה. "ההבדל הוא עצום," הוא אומר. "גם בדרך שאני קשור לאלבום הזה וגם בדרך שהקהל קיבל אותו." הוא מתאר תהליך שבו למד להתחבר לעצמו כאמן, להעמיק ביצירה ולשלב בה את הסגנון האישי שלו, תוך שיתוף פעולה הדוק עם המפיק המוזיקלי הצמוד שלו, דוד איכילביץ'.

אחד הרגעים הבולטים בראיון הוא כשדרור מבחין בין "בדרן" ל"זמר". לדבריו, ב-2025 זמר נדרש להיות נוכח במדיה החברתית, לשתף את חייו האישיים ולהפוך לדמות ציבורית מלאה. "אני לא שם," הוא מבהיר. "אני לא צריך להוכיח כלום לאף אחד. אני רואה את זה כמו ציור – מי שאוהב יקנה, מי שלא, לא."

גישה זו משתקפת גם בתהליך היצירה של "קודש להשם". דרור מספר, "אני ודוד איכילביץ' עבדנו על כל שיר מתחילתו ועד סופו. לא שאלתי אף אחד אם הוא אוהב את זה או לא – זה הלב שלי, זו האמנות שלי." הוא מוסיף כי השירים נכתבו מתוך חיבור אישי עמוק, לעיתים בהשראת אירועים כמו השבעה באוקטובר, כפי שמשתקף בשיר "The Final Tear" שבו משתתף דוד איכילביץ' כזמר אורח.

דרור מסביר כי האלבום מציע מגוון – משירים קליטים כמו "יש שם אור", שמביא פופ מתוחכם, ועד יצירות מורכבות יותר שדורשות הקשבה עמוקה יותר.

"אני לא מפחד ללכת למקומות מורכבים," הוא אומר בתגובה לשאלה על האפשרות ששירים כאלה לא יתפסו כמו להיטים קלילים. "אם אתה מסתכל על זה כעל אמנות, אתה לא צריך אישור ממאה אלף אנשים. מספיק שזה קיים ושזה נוגע במישהו."

לקראת סיום הראיון, דרור מדגיש את החשיבות של סבלנות וראייה לטווח ארוך. "היום הכל אינסטנט – קניתי עכשיו, מחר אני רוצה תוצאות. אני בחרתי בדרך אחרת," הוא אומר. "לפעמים אתה נעלם לשנתיים, לא מוציא סינגל, וזה לא קל. אבל כשהאלבום יוצא, זה שווה את זה."

צפו בראיון המלא: