בימים האחרונים אנחנו עדים לקריסת בורסות קריפטו ומציאות בה קרנות הון סיכון שהיו מושקעות בהן - הפסידו מיליונים רבים ופיטורי סטרטאפים שהשקיעו כסף רב. משה קלמן מקרן 'בלו רד פארטנרס' בריאיון מיוחד ב'תוכנית הכלכלית'.
ספר לנו קצת על עצמך. מה הטייטל המקצועי שלך?
"אני Investments associate and Value creation lead. עובד בקרן שנקראת בלו רד פארטנרס (BlueRed Partners), זו קרן סינגפורית המשקיעה בחברות סטארטאפ ישראליות ומביאה אותם לשווקים האסייתים. לפני כן עבדתי בקרן ירושלמית אוורקארד, קרן ירושלמית שנהייתה מאוד גדולה. נכסים בשווי 1.8 מיליארד דולר".
הרבה כסף, אני יכול להיכנס?
"קרנות הון סיכון באופן מסורתי הן מאוד אקסקלוסיביות, האנשים הפרטיים לא משקיעים בהם ולו רק בשל הסכומים. הצ'קים שהם לוקחים זה 5 או 10 מיליון דולר. לא למשקיע הפרטי".
מה זה קרן הון סיכון?
"קרנות השקעות פרטיות המשקיעות בחברות פרטיות, ספציפית בסטארטאפים. הן מובדלות אחת מהשנייה בגודל ובאסטרטגיה. יש קרנות קטנות, סביב ה-10 מיליון דולר ויש קרנות גדולות עד 5 מיליארד דולר. בין הקרנות הגדולות שברובם נמצאות בסיליקון ואלי נמצאות סאקויה, אינדקס, אנדסמר וכו', כל אחת מחזיקה כמה קרנות תחתיה והצ'קים שהם כותבים בהתאם, 200 מיליון דולר".
אוקי, בוא ניקח חברת סטארטאפ. לדוגמה, מונדיי, שהיא תוכנה שעושה סדר במשימות ובעבודה, אז המצאתי את המוצר הזה ואני בא אליך לקרן ואני מציע לך את הרעיון. איך מעריכים את השווי? מה התהליך?
"יש טעות נפוצה של יזמים שחושבים שאם יש רעיון, קרן הון סיכון תשקיע בהם. זה לא עובד ככה. קרנות רוצים לראות משהו, הוכחת היתכנות שהיא אמיתית. ואם אתה רוצה להעמיק בנושא יש 3 סוגי פרסונות של משקיעים בשוק - פרסונלים, פיננסים וטכנולוגים.
הפרסונלים משקיעים בבן אדם. קח דוגמה, אם אסף רפופורט פותח קרן הון סיכון הרבה אנשים יאמינו וישקיעו בו, רק בגלל הבן אדם, בגלל איכות הרעיון שלו. אחרי זה יש את המשקיעים הפיננסים. לא כל כך מבינים את הטכנולוגיה אבל הם רוצים לראות שיש ביקוש. יש משפט שאומר טריפל טריפל, דאבל דאבל. זו צמיחה מטורפת ולשם הן חותרות".
אז מה הסיכון בזה?
"רעיון לבד לא שווה, הקושי הוא היישום, בישום עצמו 90 אחוז מחבורות הסטארטאפ נסגרות ו-70 אחוז מהם ב-5 השנים האחרונות".
ואוו. אני חייב לעצור בשביל להראות לך מודעה שראיתי בבני ברק על מוצר / סטארטאפ מסוים. גם אם המוצר נהדר הסיכוי שהוא יצליח הוא קטן?
"נכון, ואם מדברים על מודעות רחוב. העסקאות והדילים הטובים לא נסגרים ברחוב, ואני בוודאי יכול להגיד לך שמודעות רחוב שמציעות לך תשואות פנומנליות כדאי לבדוק טוב טוב".
אוקי, אז איך אתה בודק את ההשקעה?
"זה מחזיר אותי למשקיע הטכנולוגי. הוא משקיע במשהו טכנולוגי מהפכני פנומנלי שיכול לעשות מהפך, לשנות את השוק ולייצר משהו חדש. האנשים האלו מחפשים טכנולוגיה.
"הקרנות האלו כשהן בוחנות השקעה הן מסתכלות על הערך, מה הוא מייצר. ואגב זו אחת הביקורות על הקריפטו, אין לו ערך מצד עצמו, הוא לא מייצר ערך והוא לא ישלח לי צ'ק בסוף החודש. הערך היחיד שלו זה הרצון של הקונה שהוא יוכל למכור אותו לבא בתור במחיר יקר יותר".
אבל גם אם הוא לא נכס, יש לו ערך כמטבע. כל העניין הוא אמון. אבל בוא נשים אותו בצד ונדבר על הערכת שווי...
"הדבר השני שיש לו שוק, שיש לרעיון ולמוצר מודל כלכלי. אספר לך על סיפור ששמעתי מניר צוק שסיפר על רעיון של מיזם בו הוא מפזר כספומטים בתוך העיר וכל אחד ששם 100 שקל יקבל 110 כולם יבואו להיכנס והוא יראה צמיחה מטורפת. אבל זה עדיין לא רווחי. וגם אם הוא ישפר את שולי הרווח וייתן רק 105 זה עדיין יפסיד כסף, בודקות במכפלות של שווי שוק".
אז עושים בדיקות ונכנסים לא סתם ממודעות ברחוב. ובכל אופן אנחנו רואים חברות ענק שעשו מסיבות מטורפות ופתאום מפטרים עובדים. זה היה בועה?
"הייתה הצפה של כסף בשוק, ממשלת ארצות הברית הדפיסה מיליארדים של דולרים והיה המון כסף בשוק. אז הטאלנטים והעובדים שהחברות רוצים העלו את המחיר ונהייתה מלחמה מאוד אגרסיבית. טאלנט יכול להפוך מוצר לדבר מיוחד ואת היכולת של חברה להצלחה. כל המסיבות האלו היו במטרה לפרסם בלינקדין".
אבל זה יכול להיות מנופח? גם חברות קיימות כמו טסלה, יכול להיות שהמכפלות גבוהות, הרי בשביל להרוויח הם צריכים למכור כמות מכוניות אדירה וברמה הגיונית, זה לא תמיד הגיוני...
"הכל נובע מהציפיות של השוק, השוק קובע מה העלות לפי ביקוש ומהיכולת העתידית שלה, אם הזכרת את טסלה זה מעבר לרכב".
אחד הצופים בבית ביקש שנשאל מה זה סיד?
"זה חברות מאוד צעירות שבשלבי הפיתוח".
ולמה שאנשים, שחברות, ישקיעו בקרנות הון סיכון, אם הסיכוי להפסיד, מה הרווח אם יהיה?
"הבנקים, הקרנות, האוניברסיטאות והגופים הפיננסים שמים כמות קטנה של הכסף בהון סיכון במטרה לבזר את ההשקעות. יש להם בשוק ההון ואגרות חוב, אבל התקווה לתשואות פנומנליות כמו פייסבוק, אפל ואמזון. שם היו רווחים של 1000 אחוז. הרבה כסף, מה כשכמובן קורה אחד למיליארד.
"אתן לך נתון מעניין כדוגמה את מדד הNSP, במשך השנים והזמן נהיה 270 אלף אחוז. כלומר לזמן יש אפקט חזק בשוק והרצון להתעשר מאוד מהר בדרך כלל פוגש את המציאות הקשוחה. אבל המדד צומח".
יש חרדים בקרנות הון סיכון?
"מעט מאוד. לפני חודשיים היה כנס גדול והיו מעט. אולי כמה בעלי תשובה".
למה?
"בדרך כלל זה גופים קטנים ומאוד קשה להיכנס אולי האנגלית היא מחסום, כל העולם הזה מתנהל באנגלית".