בישראל חוששים מזן קורונה חדש ומגל חמישי, ובמעבדות פייזר כבר חושבים איך לחזק את החיסון היעיל שלהם נגד הנגיף, אבל יש מגיפה - נאלמת ונעלמת - והיא מכת תאונות הדרכים. מתחילת השנה נספו בכבישים כבר יותר מ-330 ישראלים, ולשנת 2021 נותר חודש נוסף.
נוכח מצב זה, ולאחר אישור תקציב המדינה שמגדיל משמעותית את תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בראשות מרב מיכאלי, הגיע ל'תוכנית הכלכלית' צביקה באר, מנהל מערך ההדרכה ב'אור ירוק', ארגון שכבר שנים רבות מייעץ ומתמקד בנושא תאונות הדרכים בישראל.
"זה הזמן להכריז על מצב חירום בכבישים", הצהיר באר באולפן 'כיכר', "לבוא ולומר: עד כאן. כמו שיש קבינט קורונה - לדון בנושא הזה ברצינות. שזה יהיה מאבק של כלל המשרדים".
באר מנה מספר צעדים שיש בידי משרד התחבורה לעשות בקלות יחסית - ולהציל חיי אדם: "בתקציב התחבורה צריך להיות איזון. הייתה עלייה בסכום שהועבר לטיפול במוקדי הסיכון מ-20 מיליון ש"ח ל-230 מיליון והייתה עלייה בהשקעה בתחבורה ציבורית - זה חשוב, אבל לא רק. בכביש 90, בעידן שבו אנשים רבים נוסעים לאילת או ים המלח במקום לחו"ל, רובו הגדול זה נתיב אחד לכל כיוון. צריך לפעול בדרך שגם אם אדם עשה טעות - הוא לא צריך לשלם על כך בחייו".
בדבריו הסביר מדוע המאבק בקטל בדרכים הוא בכלל מאבק כלכלי: "ע"פ דו"ח בנק ישראל, תאונות הדרכים עולות למשק 15 מיליארד ש"ח בשנה. ברגע שניקח כביש כמו כביש 90, שמתים בו עשרה אנשים ונפצעים בו מאות מדי שנה, ונטפל בו - בסופו של יום ההשקעה תחזיר את עצמה, במקום טיפול בפצועים ובהרוגים", אמר באר.
מנהל מערך ההדרכה ב'אור ירוק' התייחס לשתי אוכלוסיות שנפגעות קשות ממצב הכבישים והתנועה בישראל: רוכבי האופנוע ונהגי כלי רכב כבדים.
"מתחילת השנה יותר מ-80 רוכבי אופנוע נהרגו בכבישים, ומחצית מאותם רוכבים נהרגו בתאונות עצמיות. אם נתקין להם מעקה בטיחות שמונע את הפגיעה, את הגיליוטינה הנוכחית, נוריד את מספר ההרוגים", הסביר באר איך ניתן להציל אזרחים רבים.
"יותר מ-85 אנשים נהרגו בתאונות עם כלי רכב כבד, ובו יש סיפור מוזר מאוד: בעולם מונהג מ-2006 טכוגרף דיגיטלי, שמועבר מייד לרשויות הבקרה במקום. למעשה מה שקורה כעת זה שכאשר המשאיות מגיעות לארץ מוציאים מהן (!) את הטכוגרף הדיגיטלי, ושמים את הידני. זה משהו שצריך לטפל בו עכשיו, ואם נעשה את זה - עכשיו - ניתן יהיה לצמצם משמעותית את התאונות", אמר בקשר לכלי הרכב הכבדים.