מהרגע הראשון בו דרכה כף רגלו של חטוף ישראלי על אדמת עזה, יצאה ישראל לאחת ממלחמותיה הקשות והכאובות בתולדותיה: השבת כלל החטופים והחללים משבי המרצחים. לצד קביעת יעד זה כאחד מיעדי המלחמה העיקריים, פעלה ופועלת ישראל בשלל דרכים בכדי לממש מטרה זו; מבצעי חילוץ נועזים לצד עסקאות עם השטן, ושלל דרכי פעולה טקטיים ברחבי הרצועה – בכדי לזרז את מציאתם והשבתם לביתם.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
במרץ האחרון דווח ב'ניו יורק טיימס', כי החל מסוף השנה שעברה, ישראל משתמשת ברחבי רצועת עזה במצלמות מיוחדות המחוברות לתוכנת בינה מלאכותית סודית (המכונה לבנדר (Lavender)) שמסוגלת לזהות פנים בכדי לאתר חטופים בתוך אוכלוסייה הנודדת ממקום למקום, כאשר יש חשד סביר כי הם נמצאים בתוך הקבוצה העוברת בתוך המסדרון ההומניטרי. מאוחר יותר, התרחב השימוש במטרה להביא למעצר מבוקשים. ע"פ ה'טיימס' מאות פלסטינים החשודים כפעילי חמאס כבר נמצאים במאגר הסודי.
אמנם, פעמים שהתוכנה לא נתנה תוצאות של 100%, והטכנולוגיה המהפכנית סימנה בטעות אזרחים כמבוקשים חמושים של חמאס. אחד מאותם המבוקשים, שחווה בעצמו את השימוש נגדו בתוכנה, הוא מוסאב אבו טוהא, עזתי מבוקש על ידי ישראל, שצה"ל הכניס למאגר וזיהה אותו ברחוב באמצעות התוכנה הסודית. "לא היה לי מושג מה קורה או איך הם יכלו לדעת פתאום את השם החוקי המלא שלי", אמר אבו טוהא, שטען באזני ה'טיימס' כי אין לו קשר לחמאס. שלושה גורמי מודיעין ישראליים אמרו לעיתון האמריקאי כי אבו טוהא זוהה כשנכנס לטווח של המצלמות המיוחדות ובאמצעותן התברר כי הוא מבוקש על ידי כוחות הביטחון.
ארבעה קציני מודיעין אמרו ל'טיימס' כי חוקרי 8200 שאחראים על הפעלת המערכת מסתמכים על טכנולוגיה של חברה ישראלית בשם Corsight, הייחודיות של טכנולוגיית חברת Corsight הישראלית היא היכולת של התוכנה לזהות פנים אפילו באמצעות סריקה של 50% בלבד, כמו גם תמונות חשוכות או ברזולוציה נמוכה במיוחד. בנוסף, החוקרים עושים שימוש גם בתמונות של 'גוגל' כדי לאתר מבוקשים פוטנציאלים.
על פי הדיווח ב'טיימס', יחידת 8200 קיבלה משימה לסרוק את תמונותיהם של מחבלי חמאס שביצעו את הטבח בבוקר שמחת תורה מתוך מצלמות גו-פרו ומצלמות אבטחה, על מנת לאתרם באמצעות אותה טכנולוגיה מאוחר יותר בעזה. עוד נחשף ב'טיימס' שחלק מהחיילים שנכנסו לרצועה אף קיבלו מצלמות מיוחדות המצוידות בטכנולוגיה החדשנית ועשו בה שימוש כדי לסרוק את פניהם של עזתים שעברו במחסומים.
איך זה עובד?
הבינה מלאכותית פועלת לזיהוי או אימות זהותו של אדם על ידי השוואת תמונות דיגיטליות או מסגרות וידאו מול מסד נתונים של פרצופים ידועים. כפי ששמה מרמז, טכנולוגיית זיהוי פנים פועלת על ידי ניתוח מאפיינים ספציפיים של תווי הפנים של אדם כדי ליצור "חתימת פנים" ייחודית.
ישנם שני סוגים עיקריים של טכנולוגיות זיהוי פנים: 2D ו-3D. מערכות זיהוי פנים דו-ממדיות הן הסוג הנפוץ ביותר ומנתחות תמונות דו-ממדיות או מסגרות וידאו כדי לזהות אנשים. מערכות אלה הן בדרך כלל פשוטות יותר וחסכוניות יותר ממקבילותיהן התלת-ממדיות. עם זאת, הם יכולים להיות פחות מדויקים מכיוון שהם מועדים יותר לטעויות הנובעות משינויים בתאורה, בהבעות הפנים או כאשר המבוקש עבר איפור. מצד שני, מערכות זיהוי פנים תלת ממדיות מנתחות תמונות תלת מימדיות של פניו של אדם, ומספקות חתימת פנים מפורטת ומדויקת יותר. טכנולוגיה מתקדמת זו לוכדת נתוני פנים מזוויות שונות, מה שהופך אותם לפחות פגיעים לשינויי תאורה או שינויים בהבעות פנים.
הA.I ממלא תפקיד מכריע בקידום היכולות של טכנולוגיית זיהוי פנים, במיוחד בתהליך ההתאמה והניתוח. בעזרת אלגוריתמים של למידת מכונה, המערכת יכולה "ללמוד" לזהות דפוסים ותכונות בצורה יעילה יותר בכל פעם שהיא מעבדת נתוני פנים. תהליך למידה מתמשך זה מגביר את הדיוק והמהירות של טכנולוגיית זיהוי הפנים.
אמצעי אכיפה
ככל שטכנולוגיית זיהוי הפנים הופכת מתקדמת ונגישה יותר, רשויות אכיפת החוק ברחבי העולם אימצו אותה ככלי מרכזי בחקירות פשע. הכנסת בינה מלאכותית למערכות זיהוי פנים שיפרה משמעותית את הדיוק והיעילות של הטכנולוגיה, ואפשרה לחוקרים לעבד נתוני פנים הרבה יותר מהר ומדויק מאי פעם.
אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של טכנולוגיית זיהוי פנים באכיפת החוק הוא יכולתה לזהות חשודים בזמן אמת, על ידי שילוב תוכנת זיהוי פנים עם מערכות מצלמות מעקב, וסנכרון מיידי עם מאגרי מידע שונים. כך יכולות הרשויות לזהות ולאתר במהירות פושעים, למנוע מהם לברוח או לגרום נזק נוסף. כך למשל, רשויות אכיפת החוק ברחבי העולם משתמשות יותר ויותר בטכנולוגיית זיהוי פנים כדי לסנן אנשים ברשימות אסורות לטיסה, מה שמבטיח שאנשים בסיכון גבוה לא יורשו להיכנס לאזורים מאובטחים כמו שדות תעופה ומרכזי תחבורה אחרים.
בבידוק בנתב"ג פועלת בשנים האחרונות מערכת בידוק מבוססת בינה מלאכותית, שנועדה "לנבא" מי מהשבים לישראל עשוי להיות בלדר סמים. על בסיס יצירת פרופיל סטטיסטי ממידע שמוזן למערכת, והשוואתו לנתונים אישיים של הנוסעים המגיעים לנתב"ג, המערכת מייצרת רשימת מועמדים לחיפוש. כשאלו מגיעים ארצה נשלחת התראה מהמערכת לשוטר, והאזרח מעוכב לחיפוש סמים בחפציו ועל גופו עם הגעתו. כאשר המערכת פועלת על פי שני סוגי זיהוי - אחד שמתבסס על התנהגות הנוסעים והשני שמתבסס על זהותם. עם זאת, בתגובה לעתירת האגודה לזכויות האזרח כנגד השימוש במערכת, הודיעה המדינה ב-15.8.2024 כי השימוש במערכת הופסק כבר באפריל 2022, משיקולים מבצעיים של המשטרה, וביקשה למחוק את העתירה.
לאחר ראש השנה תשפ"ד הונח על שולחן ועדת השרים לענייני חקיקה תזכיר חוק לתיקון פקודת המשטרה (מערכת צילום ביומטרית), התשפ"ד-2023. תזכיר החוק עסק בזיהוי פנים אנושיים באמצעים טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית. התזכיר מאפשר שימוש בזיהוי פנים לא רק כדי לפענח בדיעבד חשד לפשע וחיפוש של חשוד ספציפי לאחר שמתקבל צו בית משפט, אלא גם כדי להקים מערכת "מעקב המונים" של מצלמות (לרבות ניתוח מידע חזותי ממצלמות 'טיפשות', שאליהן למשטרה יש גישה כבר עכשיו, כגון המצלמות המופעלות על ידי רשויות מקומיות) שמאפשרות זיהוי של כל מי שהולך ברחוב, ככלי למלחמה בפשיעה. השרים אישרו רק את השימוש במערכת "עין הנץ" (מערכת ניטור כלי רכב בשימוש משטרת ישראל באמצעות זיהוי מספר הלוחית ממצלמה) ולא במערכות לזיהוי פנים.
אמש (רביעי), אושרו בוועדה לביטחון לאומי תקנות המשטרה להפעלת מערכת ״עין הנץ״, שנרכשה במקור כדי לנטר עבירות נהיגה אך מאפשרת גם מעקב אחר אזרחים והצלבת מידע עם מקורות נוספים. התקנות אושרו ברוב של שלושה תומכים אל מול מתנגד אחד. במקביל, מתנהלת עתירה בבג״ץ כנגד השימוש במערכת.
המשטר הסיני
מי שאימץ באהבה את הכלי, הוא המשטר הסיני הדיקטטורי. באמצעות מאות אלפי מצלמות הפזורות ברחבי המדינה, מנטר המשטר פעולות וסדר יום של האזרחים, כאשר על פי דיווחים שונים, באמצעות מערכות בינה מלאכותית מתקדמות עוקב המשטר אחר רגשות האזרחים(!).
-ב2019 חשף ה'ניו יורק טיימס' כי הרשויות בסין משתמשות בטכנולוגיית בינה מלאכותית של זיהוי פנים כדי לנטר את בני המיעוט האויגורי, מיעוט אתני מוסלמי ברובו.
שאלת האתיקה
ככל שטכנולוגיית זיהוי הפנים הופכת מתקדמת יותר ומשולבת באסטרטגיות לפתרון פשעים, מתעוררות השאלות האתיות. הוויכוח סביב טכנולוגיה זו נסוב לעתים קרובות סביב האיזון העדין בין חששות לפרטיות לבין ביטחון הציבור. פרטיות היא זכות אדם בסיסית, וליישום טכנולוגיית זיהוי פנים באכיפת החוק יש פוטנציאל לפגוע בזכות זו. קיים חשש גובר כי השימוש הנרחב בטכנולוגיה זו עלול להוביל ליצירת מצב מעקב פולשני שבו תנועות, הרגלים ואסוציאציות של אנשים מנוטרים כל הזמן. כאשר ישנו חשש מחשיפת אזרחים למעקב בלתי מוצדק ולניצול לרעה פוטנציאלי של כוח.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
חשש אתי נוסף הקשור לטכנולוגיית זיהוי פנים הוא הסיכון של זיהוי כוזב או מעצר של אנשים חפים מפשע. לא בכל המקרים המערכת מדייקת, ומחקרים שנערכו הראו כי הטכנולוגיה נוטה יותר לזהות באופן שגוי אנשים צבעוניים, נשים ואנשים צעירים.