שני לוויינים תוצרת ישראל שוגרו לחלל • צפו

על פי הדיווח ב-ynet, שני הלוויינים פותחו ונבנו בתעשייה האווירית הישראלית והצלחת השיגור שלהם שימחה את הקהילה הטכנולוגית בישראל מאד לנוכח הכישלון האחרון עם הלוויין עמוס 6 שהתפוצץ באתר השיגור. במשרד המדע אמרו כי שני הלוויינים נכנסו למסלולם בהצלחה.

הלוויינים שוגרו באמצעות משגר וגה, שבעת השיגור משקלו היה 137 טון, וגובהו כ-30 מטרים, כגובה בניין. מערכת שיגור משוכללת ומדויקת דואגת לכך שכל לוויין נפלט מהמשגר בתזמון המתאים למסלולו. עד כה רשם "וגה" 100 אחוזי הצלחה בשיגורים.

בשעה 6:18 בבוקר שעון ישראל נפרד ונוס מהמשגר ובסביבות 10:30, כך על-פי הודעת משרד המדע, צפויה להתקבל תשדורת ראשונה מהלוויין לחדר הבקרה בתעשייה האווירית כאשר ונוס יחלוף מעל ישראל. בסביבות השעה 12:00 צפויה להתקבל התשדורת השנייה. הלוויין שנבנה עבור איטליה נפרד מהמשגר קודם לכן.

שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שצפה בשיגור בחדר הבקרה של התעשייה האווירית אמר: "ונוס הוא עדות נוספת ליכולותיה הטכנולוגיות הכבירות של ישראל בכל התחומים. אנחנו מעצמה של מדע, טכנולוגיה וחלל שכל העולם מבקשים לשתף עימה פעולה. מדינות רבות ייהנו כבר בעתיד הקרוב מן הממצאים שנקבל מוונוס לצורכי מחקר בתחומי סביבה, חקלאות, מים ומזון".

"ונוס" - הלוויין הישראלי הראשון למטרות חקר הסביבה - נחשב לפרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ושל סוכנות החלל הצרפתית. "ונוס" מצויד במצלמה מיוחדת שיכולה לקלוט פרטים על פני כדור הארץ ב-12 אורכי גל, בהם גם פרטים שאינם נראים לעין. הלוויין יצלם שטחים קבועים בישראל וברחבי העולם ויספק לחוקרים עשרות תמונות מדי יום, וכל אחת מהן תכסה כ-760 קמ"ר.

מערכת ההדמאה "ונוס" היא מצלמת חלל מתקדמת בעלת 12 פסים ספקטרליים, המספקת רזולוציה מרחבית של 5.3 מטר מגובה של 720 ק"מ. המערכת פותחה בשיתוף French Centre National d' Etudes Spatiales (CNES), סוכנות החלל הישראלית (ISA), והתעשייה האווירית. "ונוס" היא בעלת יכולות צילום גבוהות שלא היו קיימות עד כה, ומתאימה למגוון רב של יישומים בהיקפים גלובליים, כולל בתחומי החקלאות, הידלדלות יערות וצמחיה, מדבור, זיהום אוויר, זיהוי אפר וולקני והתייבשות של מאגרי מים, כמו גם דליפות נפט וזיהום ימים ואגמים. ל"ונוס" תפקיד חיוני בהתוויית קווים מנחים עבור ניסויים מדעיים עתידיים ומשימות צילום מהחלל.

במשרד המדע הסבירו כי מסלול הלוויין מאפשר זמן חזרה של אחת ליומיים לצילום אותם שטחים ובאותה זווית צפייה. ונוס יקיף את כדור הארץ 29 פעמים בתוך 48 שעות ויספק תמונות פעם ביומיים, והוא יעשה זאת כאמור בחזרה לאותה זווית צילום בדיוק, דבר שיאפשר לזהות שינויים תכופים בצמחייה, בקרקע, בחופים, בגופי מים פנים-יבשתיים ובאטמוספירה. במשרד המדע הדגישו כי שילוב תכונות אלו הוא ייחודי לוונוס, והן מקנות לו יתרון על פני לווייני סביבה אחרים הפועלים כיום בחלל.

האות הראשון מהלוויין ונוס, המסמן כי הוא פועל, אמור להתקבל בתחנת הקרקע בישראל כעבור כחמש שעות וחצי מרגע השיגור. הלוויין ייכנס למסלול מסונכרן שמש בגובה של 720 ק"מ בתוך יומיים מהשיגור. הדמיות ראשונות לצורך בחינת ביצועי הלוויין, שאותן יצלם ונוס בישראל, יתקבלו כשבוע לאחר השיגור, והדמיות מעובדות יופצו למשתמשים כשלושה חודשים לאחר השיגור. ונוס מתוכנן לפעול בחלל במשך ארבע שנים וחצי ולאחריהן יוסט למסלול נמוך יותר.

ונוס הוא אומנם פרויקט משותף לישראל וצרפת, אך כל מרכיבי החומרה של הלוויין פותחו בתעשיות החלל בישראל; נוסף לתעשייה האווירית, שבנתה את גוף הלוויין ושילבה בו את המרכיבים, פיתחה חברת אלביט את המצלמה הייחודית, ורפא"ל פיתחה את מערכת ההנעה. כלומר, הלוויין כולו הוא פרי בנייה ופיתוח כחול-לבן.

OPTSAT 3000 הוא לוויין תצפית במשקל 400 ק"ג בעל רזולוציה גבוהה. ללוויין כושר תמרון גבוה וגמישות תפעולית רבה, בין היתר הודות למשקלו הנמוך משמעותית מלוויינים דומים בעולם, משקל שהושג בשימוש בטכנולוגיית מזעור חדשנית ומתקדמת שפיתחה התעשייה האווירית. ללוויין רזולוציה של 50 ס"מ, המאפשרת אבחנה של פרטים קטנים על הקרקע ומציבה את הלוויין בחזית העולמית של לווייני התצפית. הלוויין נרכש על ידי ממשלת איטליה ב-2012.

כאמור אלביט פיתחה את מערכת ההדמאה "יופיטר", מצלמת חלל מתקדמת במשקל קל המספקת רזולוציה מרחבית של 0.5 מטר מגובה של 600 ק"מ, ומיועדת להתקנה על מיקרו ולוויינים. מצלמת החלל "יופיטר" הנה בעלת יכולת צילום פנכרומטית ברזולוציה גבוהה מאוד ואפשרות להוספת ערוץ מולטי ספקטרלי. "יופיטר" מיועדת למגוון יישומים צבאיים ואזרחיים, כולל תצפית ומודיעין צבאי, חקירת יעדים בעלי ערך גבוה, הגדרת אובייקטים קטנים ומבודדים והתמצאות סביבתית. היישומים האזרחיים כוללים משימות בתחום ביטחון הפנים, תכנון ופעולות בחירום, ניטור סביבתי והדמאת תשתיות.