סקר של Ipsos, שנערך עבור גוגל, חושף עד כמה אנחנו גרועים ביצירת סיסמאות איכותיות ובטוחות. 26% מהישראלים הודו כי הסיסמה שלהם מכילה את השם הפרטי שלהם. 21% אמרו כי היא מכילה את שנת הלידה, ואצל 21% תאריך יום ההולדת שלהם הוא חלק מהסיסמה. 18% מהמשיבים אמרו כי שם המשפחה שלהם מופיע בסיסמה.
"אם שמך הוא ישראל לוי ונולדת בנובמבר 1948, יש סיכוי של 1 ל־4 שססמת הכניסה למייל שלך כוללת את הצירוף "Israel" וסיכוי של 1 ל־5 שהיא כוללת את הצירוף "1948", אומרים עורכי הסקר שהתפרסם ב'ידיעות אחרונות'.
ישראלים אחרים אמרו כי הסיסמאות שלהם מכילות שמות ותאריכי יום הולדת של בני משפחה, או מספרי תעודת זהות. זוהי, כמובן, עדות לחולשת הסיסמאות של רבים מאיתנו שחשבונות הבנק שלהם כמו גם חשבונות אלקטרוניים חשופים בקלות לפריצה.
מי שירצה לפרוץ לנו לחשבון לעיתים לא יצטרך יותר מלדעת את שמנו ואת הגיל או שנת הלידה - ואלה נתונים שזמינים כיום לכל דורש ברשתות החברתיות. האקרים יודעים כיום לבצע "הנדסה חברתית" כזו, לשלוף מידע אישי עלינו וכך לפצח את הסיסמה בקלות יתרה.
עם זאת, רק 9% מהישראלים אמרו שהססמה שלהם מכילה רצף של מספרים בסדר עולה מה שמלמד כי אולי משהו אחד נקלט בקרב משתמשי האינטרנט הישראלים.
ההמלצה החד־משמעית של יוצרי הסקר היא ליצור ססמה ייחודית שאינה קשורה למידע האישי, וכוללת שילוב של אותיות, מספרים וסמלים.
המלצה נוספת היא להשתמש בסיסמה ייחודית לכל אחד מחשבונות האינטרנט שלכם (אחרת, אם מישהו יפצח את הססמה שלכם לחשבון אחד, הוא יקבל גישה גם לכל השאר). נראה שכאן הישראלים במצב טוב יחסית: רק 9% אמרו כי יש להם ססמה אחת בלבד שבה הם משתמשים בכל המקומות. 41% אמרו כי הם משתמשים ב־2 או 3 סיסמאות שונות, ו־22% אמרו כי יש להם 4־5 סיסמאות. 7% אמרו כי יש להם סיסמה שונה לכל אתר ולכל אפליקציה.
"נראה כי גברים מעדיפים יותר לגוון בסיסמאות לעומת נשים: שיעור הנשים המצהירות כי הן משתמשות בסיסמה אחת בלבד גבוה מהשיעור המקביל בקרב גברים - 12% לעומת 7%", נכתב בסקר.
שוכחים את הסיסמה מידי פעם? אתם לא לבד, 46% דיווחו כי הם שוכחים סיסמה מדי פעם או לעיתים קרובות בקרב הצעירות המצב גרוע יותר ויותר מ-60 אחוז מהן מדווחות שהן שוכחות את הסיסמאות שלהן. כיום יש אפליקציות ייעודיות שנועדו לאבטח את הסיסמאות וגם להזכיר לכם אותן בעת הצורך.
אם הייתה אפשרות אלטרנטיבית לסיסמה? 30% היו מעדיפים זיהוי על ידי מספר סלולרי והכנסת קוד חד־פעמי שנשלח לסלולרי; 25% היו מעדיפים שימוש בסריקה של טביעת אצבע.
המחקר האינטרנטי נערך בקרב 500 איש מעל גיל 18 שמייצגים את האוכלוסייה היהודית דוברת עברית.