נשיאה הראשון של מדינת ישראל, חיים ויצמן הוכר בעיקר כמדינאי מוכשר, וכמי שהצרת בלפור על הקמת מדינה יהודית נמסרה לו.
אך במקביל ניהל ויצמן, חסיד קרלין בעברו, קריירה מבטיחה ככימאי. הוא רשם כמה עשרות פטנטים והתפרנס מהם לא רע, מה שאיפשר לו להתמסר לפעילות הציבורית בימי טרום המדינה.
ההמצאה שהביאה לו את פירסומו הרב בתחום המדעי היא השיטה חדשה להפקת אצטון שהיה דרוש להכנת חומרי נפץ בימי מלחמת העולם הראשונה, דבר שתרם תרומה מכרעת ליכולת של בריטניה ובעלות בריתה לגבור על הגרמנים ברשותם היו המחצבים ששימשו להפקת האצטון בדרך הישנה.
בעקבות ההמצאה האמורה, נבחר ויצמן כיהודי לו נמסרה הצהרת בלפור על ידי הבריטים.
כעת על פי פרסום ב-"הארץ", זוכה ויצמן כמדען לעדנה.
באותו הזמן בו פתח ויצמן את הרעיון ליצירת האצטון מחומרים ביולוגים, הוא פיתח פתרון מדעי לביית המחסור בנפט. הפתרון שלו מכונה היום "ביו-דלק", והתבסס על בקטריה שסייעה לו להפיק את האצטון, אך הרעיון לא הבשיל לכדי פתרון מציאותי.
כעת, לאחר מאה שנים לאחר ויצמן, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה משלימה את עבודתו.
באמצעות "בקטריית ויצמן" או בשמה המדעי Clostridium acetobutylicum, הם מציעים שיטה מיוחדת להפקת דלק באיכות גבוהה מצמחים.
אז מתי נראה את הדלק של ויצמן בתחנות? תאגיד הנפט BP כבר נתן חסות לפרויקט והוא מקים בימים אלו מפעל להפקת דלק בשיטה אותה פתחו החוקרים, בכדי לבחון את ההתכנות התעשייתית והכלכלית של הרעיון.