לאחר שהספיד את אביו, השר פצח בשירת השיר האהוב עליו

בשנה האחרונה חלה הרב במחלה קשה ואושפז מספר פעמים בבית החולים, בימים האחרונים מצבו הידרדר והלילה נאלצו הרופאים לקבוע את פטירתו.

השר יצחק וסרלאוף נשא בלוויה הספד קורע לב: "אבא, אבא שלי, החברותא שלי, החבר הכי טוב שלי, היועץ הכי קרוב שלי, אבא, שדאג תמיד שיהיה לי טוב, אבא, שהבטיח לי תמיד שאין מה לדאוג כי הוא פה בשבילי, אבא, שחיכה בקוצר רוח כל שבוע לחברותא שלנו, אבא שבכה בדמעות בראיון בהשבעה שלי לשר, ״קיוויתי שהוא יהיה ראש ישיבה״… אבא שלימד אותי תמיד לכבד כל בן אדם, אבא, שאין עוד כמוהו בעולם".

"מה אעשה עכשיו בלעדיך?! במשך השנים אבא, העמדת אלפי תלמידים. חינכת ולימדת. אהבת אותם והם אהבו אותך. דאגת להם. היית כמו אבא שלהם. ככה רבים מהם הרגישו. אבל עבורי היית באמת אבא. האבא היחיד שלי. ועכשיו עזבת אותנו…".

"שאלתי אותך פעם אבא, איך צריכה להיראות מנהיגות. ואתה ציטטת לי את דברי המפרשים על ההבדל בין שמואל הנביא לבין בניו, איך משפיעים מלמעלה, איך משפיעים מלמטה, ומה מהות המושג ״לרדת אל העם״… כל השנים השפעת עלינו מלמטה. היית המגדלור של המשפחה. מגדלור של אהבה, ערכים, תורה, דרך ארץ, דאגה ומסירות אינסופיים. ופתאום אתה כבר לא פה… כעת תשפיע עלינו מלמעלה".

"בשישי האחרון, כשהמצב שלך החמיר והרופאים קראו לנו, כשכולנו הבנו לאן זה הולך, אתה כהרגלך חיזקת אותנו, ״אל תדאגו, הכל יהיה בסדר״. בשבת האחרונה זכינו להיות יחד איתך. כ״כ שמחת ושרת בקבלת שבת קרליבך שעשינו, וכ״כ בכינו כששרנו בידיד נפש ״קל נא רפא נא״. התפילה, השירה הרגש והבכי, תמיד היו ביחד אצלך.. כשלפעמים לא היה לי זמן לבקר אותך מספיק, והרגשתי נקיפות מצפון, אתה זה שהודעת לי שאתה דורש שאתמקד בשליחות ולא אהיה מוטרד בכלל מנקיפות המצפון. גם כשגילו לך את המחלה, לא רצית לספר לנו. נודע לנו רק במקרה, כשהרופא דיבר על כימותרפיה. שאלנו למה כימותרפיה, ואז פרצת בבכי ואמרת, לא רציתי לצער אתכם….".

"אבא, תתפלל עלינו מלמעלה, על אמא, עלי ועל כל הילדים שלך. שיהיה לנו כח בלעדיך, שנלך בדרכך, ושנזכה בקרוב לביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן".

יושבים שבעה בבית המשפחה רחוב הביכורים 8 העיר העתיקה - ירושלים; שעות ניחום: 10:00-13:00 בצהריים ו-16:00-22:00 בלילה.