בעוד כיממה תכנס לסוכה, ותרגיש את הקב"ה מרעיף עליך אהבה, השגחה ושמירה ניסית בדיוק כמו שהיה לעם ישראל במדבר.
מִצְוַת סוכה נעשית לדורות זכר ל‘ענני כבוד‘, וזה אומר, שיש בענני הכבוד לימוד והוראה לדורות, והוא:
כל מי שיושב בסוכה, מקבל מהקב"ה – שמירה והגנה מיוחדים.
יציאת מצרים – מאז ולדורות
פעמים רבות אנו מזכירים את התהוות עם ישראל לעם כשיצאו ממצרים, ולכן, יציאת מצרים היא לא אירוע חד פעמי, אלא:
יש לכל אחד מאיתנו, ובכל דור ודור - יציאת מצרים פרטית.
ולכן, הנהגת ה' שהיתה לעם ישראל כשיצאו ממצרים, היא:
הנהגה שהקב"ה נוהג עם כל אחד מאיתנו בכל דור ודור.
לכל אחד, יש את ה'יציאת מצרים' הפרטית שלו, שבאותם רגעים:
הוא מרגיש את התגלות הנשמה, ומתעלה מעל צרכיו הגשמיים.
ענני הכבוד מלווים – גם אותך!
לאחר שעם ישראל יצאו מצרים, הקב"ה נתן לעם ישראל ליווי קבוע של ’ענני הכבוד‘, וכך: כל אחד מאיתנו שיוצא 'ממצרים' – ממיצרי נפשו:
הקב"ה מוליך אותו בליווי ענני הכבוד, והוא מגלה את נשמתו.
מה מיוחד בהנהגת ‘ענני כבוד‘? ענני הכבוד מתוארים בפסוק:
”אשר עין בעין נראה אתה ה‘ ועננך עומד עליהם, ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם, יומם ובעמוד אש לילה" (במדבר יד', יד').
כש'ענני הכבוד' מלווים אותך, אתה מרגיש עליך את – גילוי האלוקות!
כל מה שקורה איתך, מונהג ומושגח לפרטי פרטים, הקב"ה בכבודו מתגלה בכל פרט בחייך, ומשגיח עליך כדי שתצליח לעבוד אותו.
ענני הכבוד – מילוי כל צורך גשמי
בפשטות, הקב"ה הוליך את 'ענני הכבוד' לפני עם ישראל, שהנהיגו אותם בהשגחה ניסית מיוחדת.
עמוד ענן הלך לפניהם, פינה וסלל להם את הדרך.
ענני הכבוד הלכו לפניהם, היו להם למחסה והגנו עליהם, מכל פגעי המדבר, כגון: נחשים ועקרבים, ואף ודאגו לכל צרכיהם האישיים, שמירה וגיהוץ בגדיהם.
עם ישראל הרגישו, שהקב"ה הוא ממש כאב הנושא את בנו על כתפיו, כפי שכתוב: ”אשר נשאך ה‘ אלוקיך, כאשר ישא איש את בנו“, וזה:
”ה‘ אלוקיך עימך לא חסרת דבר“ – הקב"ה דאג לכל צרכיהם הגשמיים.
ענני הכבוד – גילוי אור ה' עין בעין
ענני הכבוד 'מסמלים' את קשרי האהבה הפנימים בין אב לבנו, ואת גילוי האלוקות הנפלא, בכך שלא חסר להם דבר, וביחד עם זאת:
”עין בעין נראה אתה ה‘“ – היה להם גילוי אור ה' יתברך בדרגה מאוד גבוה, ממש - כגילוי עין בעין.
קשר נפלא – מכח הביטול
מדוע עם ישראל זכו לכאלו ניסים עצומים?
"זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
עם ישראל יצא ממצרים, והלך אחרי ה' יתברך אל הלא נודע, ומעשה זה היה צריך:
אמונה בה' מתוך התבטלות מוחלטת - עצומה!
עם ישראל יצא ממצרים אל המדבר הגדול והמסוכן, ששום דבר בו לא ברור או ידוע, ויש שיטה שאומרת שהם ישבו בסוכות עץ ארעיות, מה שנוגד כל הגיון שבכזה מקום, יהיה הרגשה של בטחון.
אבל, הם עשו משהו שנוגד את ההיגיון הטבעי:
לחיות במדבר מסוכן בתוך - סוכה עראית!
מעשה כזה, או שהוא 'התאבדות' או מצריך אמונה אמיתית ופשוטה בקב"ה, ולהסכים ללכת אחריו בביטול מוחלט.
ודווקא בזכות האמונת הפשוטה, הקב"ה התעורר מלמעלה:
והקיף אותם מלמעלה - בענני כבודו.
יש מחלוקת, האם ישבו בסוכה ממש, או שקרו להם ניסים כי ביטלו עצמם לחלוטין, והאמינו בה' יתברך – באמונה שלמה.
האמונה בה' - הורידה את ענני כבוד
האמונה השלמה בה' יתברך, עוררה:
'אתערותא דלעילא' – את חסדי ורחמי ה' מלמעלה, והיו מוקפים בענני הכבוד.
הקב"ה רוצה שבכל שנה נשב בסוכה, כדי להקיף אותנו בענני הכבוד, ולעורר עלינו את רחמיו וחסדיו הרבים, והוא מבקש שנזכור לדורי דורות:
ההנהגה הניסית של ענני הכבוד – נוהגת בכל דור ודור.
לצאת למדבר שמם, זה דורש – ללכת אחרי הקב"ה במסירות נפש, שנראה:
שאין שום סיכוי לשמירה והגנה בדרך הטבע.
רק מי שמוסר נפש, ומאמין באמונה תמימה ופשוטה:
הקב"ה מכניס אותו – בצל כנפיו, ונוהג בו - הנהגה ניסית ממש!
הוא נכנס תחת 'ענני הכבוד', וכל החוסה ובוטח בו:
מקבל הגנה ושמירה מיוחדת!
מוכן להאמין בתמימות ופשיטות?
אם תשובתך חיובית, תזכה להרגיש בצורה גלויה, איך:
הקב"ה סוכך ומכסה עליך בענני כבודו, ודואג לכל מחסורך.
ממש כמו שאב דואג לכל מחסורו של בנו.
הקשר הזה נבנה ומתגלה דווקא אחרי ראש השנה ויום כיפור, שהצלחת להפנים שרק מציאות ה' ששולטת בעולם, ואתה קולט:
שאין שום מציאות בעולם מבלעדי ה' יתברך!
וכל פרט בחייך, מסור - אך ורק בידו יתברך.
תנסה להרגיש כך, ותראה איך הקב"ה יסוכך עליך בענני כבודו.
אם תצליח להאמין שווה לצאת ממקום בטוח, ועבור ל'דירת עראי' תוכל להרגיש איך חיים תחת צל כנפיו של ה' יתברך.
הושע נא – כגמול עלי אימו
בחג סוכות מתגלה ההארת הקשר הגלוי שמצוי בינך לבין ה' יתברך, הקב"ה נושא אותך על כתפיו, כמו אב שנושא את בנו.
אומר ה'שפת אמת' - זאת הסיבה שאומרים בחג סוכות הושענות, כי:
כל אחד מרגיש בסוכות את הקשר העמוק והאמיתי שיש לו עם הקב"ה, ממש – כאב לבנו, ולכן, הוא יכול לבקש הכל, לומר:
’הושענא‘ – אבי, כי אני יודע שאתה דואג לי 'כגמול עלי אימו'.
חג סוכות, ממלא לנו 'מצברים' לכל השנה, באמונה אמיתית ופשוטה, ומתוך התבטלות מוחלטת לה' יתברך:
וכפי שאתה תבטח בה' יתברך, כך – חסדיו יסובבו אותך!
כל הברכות והישועות, אמן! (עפ"י הבעש"ט הקדוש, 'יחידתי').
לע"נ בתיה בת תמר.