הלילה (ראשון) יחול שמחת-תורה. ברחבי הארץ צפויים לחגוג מאות אלפים בבתי הכנסיות. כמידי חג ומועד, 'כיכר השבת' מתכבד להגיש את סדר האירועים בחצרות של גדולי ישראל.
בעלזא:
ריקוד עם הילדים
יום שמחת-תורה הוא אחד מהחגים והימים טובים בהם מגיעים אלפים רבים מכל רחבי הארץ להסתופף בצל האדמו"ר מבעלזא שליט"א.
מעמד ההקפות הינו נורא הוד, מספרים בחסידות, ונמשך במשך שעות ארוכות כשהרבי וחשובי הקהל מתכבדים לרקוד עם ספרי-התורה.
ילדי החסידות נמצאים במקום נפרד במהלך ההקפות וזאת בשל הצפיפות הגדולה בהיכל בית-המדרש, אך בהקפות בשמחת-תורה בבוקר, נכנסים כל הילדים להקפה השביעית ורוקדים יחד עם האדמו"ר.
(צילום ארכיון: אנשיל בעק)
לקראת ערב מוצאי החג, נכנסים הילדים לטיש, כשהם מלווים ברועה ושולחן הרבי נקרא "צאן קדשים טיש", במהלכו שרים ניגוני חג.
במוצאי שמחת תורה מתקיים בהיכל הטישים מעמד ה"שטידיגע תוירה" המסורתי, בו נושא הרבי משא תורני מחזק בפני אלפי החסידים במהלכו הוא מתייחס רבות לבעיות השעה של הדור ואל הדברים הצריכים תיקון.
ויז'ניץ:
לראות פני רבו
השנה הוחלט על סדר חדש בביהמ"ד של החסידות בקריית ויז'ניץ בבני-ברק וזאת בכדי שאלפי החסידים יזכו לראות את הרבי מויז'ניץ שליט"א במהלך ההקפות.
הרבי ניגש לפני התיבה ואומר יחד עם הקהל פסוק בפסוק ובהתעוררות גדולה את מזמורי פתיחת הארון כשמיד לאחר-מכן רוקדים אלפי החסידים במשך שעות ארוכות.
השיא בויז'ניץ מגיע במהלך ההקפה השישית, אז נכנסים לבית המדרש ההורים כשהם מלווים בצעירי הצאן ורוקדים עימם על כתפיהם במשך דקות ארוכות מול הרבי והוא מברך את כולם שיזכו לגדול תלמידי חכמים בישראל.
(צילום ארכיון: כיכר השבת)
במוצאי החג נערך בויז'ניץ טיש נעילת החג, בו שרים החסידים בראשות מרן האדמו"ר מויזניץ שליט"א ניגוני חג וקבלת התורה, כשבהמשך נושא הרבי בפני אלפי החסידים משא מאלף של חיזוק ודברי מוסר והדרכה למשך השנה כולה.
יצויין כי הרבי מויז'ניץ חידש מסורת שהיתה נהוגה אצל סבו בעל ה"אמרי חיים מויזניץ זצ"ל לשורר במהלך הטיש ניגוני חג וחשיבות התורה המושרים ע"י בני עדות המזרח כדוגמת "שמחו נא", חג נתן" ועוד.
צאנז:
טיש התפוחים
בחסידות צאנז נערכים במשך שבועות ארוכים לפני החג ליום שמחת תורה. במשך שעות ארוכות מתקיימות ההקפות בהיכל ביהמ"ד של החסידות בקריית צאנז בנתניה, כשהרבי אומר לפני כן פסוק בפסוק יחד עם כל הקהל הרב את פסוקי "אתה הראת".
לקראת מוצאי החג, מתקיים בצאנז טיש מיוחד המכונה "עאפיל טיש" (טיש התפוחים). בו נושא הרבי משא תורני נרחב בקול בוכים על חשיבות לימוד התורה והשקידה יומם ולילה, כשבהמשך נוהג הרבי לזרוק 26 תפוחים (כשם הוי"ה) ובחסידות מספרים כי מי שמצליח לתפוס את התפוח זוכה לישועה במהלך השנה הקרובה.
(צילום ארכיון: משה גולדשטיין)
כשעה לאחר מוצאי שמחת התורה מתקיים בחסידות צאנז מעמד ההקפות השניות המסורתיות,כשבמהלכם רוקד הרבי עם ספר התורה במשך שעות ארוכות. אל המעמד המרגש מגיעים אלפי חסידים מכל רחבי הארץ ואף פוליטיקאים רבים ואישי ציבור.
מרן הרב עובדיה יוסף:
הפיוט המסורתי נגד האוייבים
בני משפחתו של נשיא מועצת חכמי התורה מרן הגר"ע יוסף שליט"א מספרים על שמחה מיוחדת ששורה על מרן ביום גדול וחשוב זה של שמחת התורה.
"מרן הרב עובדיה שמח עם התורה ממש כאילו מדובר בשמחה אישית", הם אומרים בהתרגשות.
במהלך ההקפות הנערכות בבית המדרש הנמצא בבית מגוריו של הרב, ברח' הקבלן בשכונת הר נוף בירושלים, נוהג מרן לשיר ניגונים רבים בעיקר פיוטים הנהוגים אצל הספרדים, אך במפתיע גם ניגוני חסידים רבים כדוגמת, "אור זרוע" ו,"צוה ישועות יעקב".
(צילום ארכיון: פלאש 90)
השיא בזמן ההקפות מגיע במהלך הפיוט יום שמחה לישראל, עליו מוסיף מרן את המילים יום ארור לישמעאל כשבכל בית ובית מהשיר, הוא מבדיל בין עם ישראל לישמעאל ומוסיף חרוזים משלו.
מרן הרב עובדיה מכובד בעליית "חתן תורה" כשבנו הרה"ג רבי יצחק יוסף שליט"א מכובד כ"חתן בראשית". לאחר הקידוש בבית הכנסת, עולים כל הרבנים ,הדיינים ואישי הציבור להשתתף לכבודו של מרן הרב עובדיה בארוחה חגיגית הנערכת בביתו לכבוד "חתן תורה" ובה משורר פיוטים הפייטן משה חבושה,כשהרב עובדיה שרוי בשמחה עצומה ובהתרגשות גדולה.
מרן הגראי"ל שטיינמן:
הקפות בסלון הבית
בליל החג מתאספים בביתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א ברח' חזו"א 5 בב"ב, עשרות מנכדיו ובני ביתו הזוכים להשתתף במסגרת המניין המוצמצם.
מיד לאחר תפילת ערבית נערכות ההקפות בסלון ביתו של ראש הישיבה, כשבהקפה הראשונה לוקח מרן הגראי"ל בעצמו את ספר התורה ואומר את הפסוקים ואילו בהקפות שאחר כך מכובדים הרבנים ואישי הציבור.
מעניין לציין כי ההקפות של ראש-הישיבה עורכות כ-10 דקות בלבד וזאת בשל העניין שלא לבטל תורה ובמהלכם מושרים מעט שירים וניגונים.
(צילום ארכיון: כיכר השבת)
בבוקר החג מתפלל ראש הישיבה בנץ כשבשעה שמונה לערך מסיימים את תפילת מוסף ואז שוקד מרן הגראי"ל על תלמודו במשך שעות ארוכות כשבשעות הצהריים הוא מתפלל מנחה גדולה יחד עם בני משפחתו.
מרן הגר"ש וואזנר:
ריקוד עם הבנים והנכדים
מרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר שליט"א מתפלל ועורך את ההקפות בהיכל ישיבת חכמי לובלין בבני-ברק.
הרב וואזנר מתכבד לשאת את ספר-התורה בהקפה הראשונה והאחרונה. כשלאחר כל הקפה, רוקד הרב יחד עם בניו, חתניו ונכדיו ומיד לאחר-מכן עולה הרב ואזנר מעל הבימה ויושב מול ילדי החמד ששרים ניגוני חג ומועד וכו ניגוני תורה ודבקות.
(צילום ארכיון: אלי סגל)
שיאם של ההקפות מגיע לאחר ההקפה השביעית, אז נוטל מרן הרב וואזנר את ספר התורה ורוקד עימו הלוך ושוב לאורך כל ביהמ"ד כשהמוני תלמידיו עומדים משני צידיו והבחורים והילדים ניצבים על פראנצעס מיוחדים.
השיר האחרון הינו "כי אורך ימים" לכבודו של פוסק הדור הישיש כשלבסוף כולם מלווים אותו לביתו מתוך שמחת התורה.
מרן הגר"ח קנייבסקי:
פעמיים "חתן תורה"
בליל שמחת תורה צועד מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, לבית-הכנסת לדרמן הסמוך לביתו ברח' רשב"ם בב"ב, שם משתתף בהקפה ראשונה כשהוא נושא את ספר-התורה בעצמו. ההקפה לוקחת כמחצית השעה, ולאחר-מכן שב מרן לביתו שם נערכות שש ההקפות הנוספות.
בבוקר עורך מרן הגר"ח קנייבסקי את התפילות וההקפות בביתו כשהוא מכובד בעליית "חתן תורה". מעניין לציין כי לאחר תפילת מוסף יורד שוב מרן הגר"ח לבית הכנסת לדרמן ומתכבד גם שם בעליית "חתן תורה".
(צילום ארכיון: יהודה פרקוביץ)
מרן הגר"ח יושב בסעודות בביתו כשהוא חבוש בשטריימל ומקפיד לשיר יחד עם כולם את הניגון "כד יתבין" שהתגלה ע"י הגר"א מוילנא והופץ בעולם התורה ע"י מרן החזו"א זצ"ל. מרן הגר"ח מקפיד לשיר ניגון נוסף שהולחן ע"י החזו"א על המילים "ברוך אלוקנו" במשך דקות ארוכות כשהוא בדבקות עילאית.