גן העדן התחתון
ביום השישי לבריאת העולם – הגיע ראש השנה. סוף סוף ניצב האדם על קרקע. כשחול ושמים ועצים וציפורים וחיות ופרפרים ודשאים ומעיינות - וכל הדברים הכי פיזיים מקיפים אותו. והוא? מרגיש בגן עדן. למה? כי הוא מרגיש את המלך.
עד מתי נמצאים בגן העדן? עד שחוטאים. החטא מסלק את הבחינות הגבוהות. לא רק אצל אדם הראשון אלא אצל כל בני האדם שיבואו אחריו. וכך המלך נעלם! והגן עדן התפוגג.
למה נעלם? סיפר הבעל שם טוב לנכדו :מעשה במלך נפלא וטוב שכולם רחשו לו כבוד. והנה, יום אחד הוא נעלם. אף אחד מבני הממלכה לא ידע לאן נעלם. בתחילה דיברו על כך כולם. היו עצובים ומבוהלים. כינסו ישיבות וטיכסו עצות. אבל בהמשך, התרגלו למציאות החיים בלי המלך ואט אט שכחו ממנו.
מוכרחים למצוא את המלך!!
רק נתין אחד ישראל'יק שמו . לא ויתר. הוא טען שחייבים למצאו את המלך!! הרי אי אפשר לחיות בלי מלך!! ובבכי ובדמע ובתפילה מנסה לבקוע חומות כדי להגיע לתוך הארמון.
באיזו דרך? כל האנשים שראו את ישראל'יק העקשן ניסו לרפות את ידו. מלך? איזה מלך? בכלל אין מלך! אתה מדומיין!!
אתה רוצה ללכת אליו? זה ממש מסוכן. לא! לא תקבל אישורים. כל הדרכים בחזקת סכנה. זה לא חינוכי, וגם לא מודרני להידחף ככה ולחפש אותו. זה לא יתכן ללכת לפי המפה והקודים שהשאיר לפני שנעלם. שום מצפן לא מגלה את הדרך הזו. אין מלך!! אתה לא מבין מה שמדברים אליך?!
וישראל'יק עובר ביערות עם חיות טורפות. והוא מפליג על פני נחלים שוצפים. לפעמים יש חיילים אכזריים ולפעמים מנהרות חשוכות. הוא זוכה לדלג על חומות בטון עבות. ומצליח לחמוק מטילים אימתניים. לא פעם הוא משלם מחיר כבד. אבל הוא ממשיך ומתקדם ליעד.
נגד כל העולם
אין מלך!! הם ממשיכים להתווכח איתו. והוא מזועזע: איך אתם מעיזים לדבר כך ? הוא כעס! אני בעצמי בן המלך... והם לועגים. המלך עושה הכל בשבילכם! הוא ממשיך ואומר בכאב לב. אתם מקבלים באופן קבוע אספקת מזון. דואג לכם למים, למיזוג אויר. לתאורה. הוא אף המלך מפעיל פלוגות חיילים כדי למגן את הגבולות. המלך מנהל בשבילכם את כל ההצלחות. תגידו לו תודה!! אבל כל האזרחים טוענים בעוז ובהתעקשות ש'אין כאן מלך'!
הם ממש לוחמים בו . ולועגים לו. וכדי להוכיח לו שאינו צודק מנסים כל הזמן להצר צעדיו. איזה צער נוראי! כל העמים מנסים להכחיש מלכותו יתברך.
כל מה שלא יודעים המדענים
בריאת העולם? בריאת האדם? עולם החי ועולם הצומח? נכון, הם באמת לא יודעים איך כל זה התחיל, אבל הם לא מוכנים להודות בכל הטוב ("דגל מחנה אפרים"). ואנחנו, הישראל'יק, אנחנו, בן המלך, מוצאים את עצמנו לוחמים ומתווכחים כדי לפרסם את האמת הכל כך יפה הזו.
נידונים על המלכויות: בראש השנה אנחנו נידונים על הזכות שתהיה לנו בפרסום של מלוכת המלך. והכל תלוי בראש. ככל שאנחנו נהיה דבוקים יותר בהכרת המלך, הרי שכך נוכל לפלס דרכים אליו בשביל ההמונים.
למה הם לא רוצים למצא את המלך? כי אם אין מלך? מותר לכל רודן לעשות מה שהוא רוצה. כשאין מלך? אין דין ואין דיין... האדם מתיר לעצמו הכל.
סטאלין העז להרוג מליוני אנשים בעולם כי העדיף לחשוב שהוא המלך. כך גם איזבל בספרד ופרעה במצרים. 'מי ד' אשר אשמע בקולו?' הם מתעניינים בהפתעה מעושה. כל המעשים הרעים של רבים ושל יחיד יש להם שורש אחד: שלא מתחשבים בהוראות המלך.
כשזוכרים את המלך – הסדר שב אל כנו. לכולנו יש מקום ותפקיד וצורך. יש מותר ויש אסור בעולם! כשיש מלך, אין הפקר. לכולם יש תפקיד וערך. ו"חביב כל אדם שנברא בצלם".
ראש השנה – ממליכים
כל היהודים, בכל העולם, מצביעים היום שוב אמונים למלך. מסכימים מחדש – שיש דין ודיין מוכיחים שהעולם הוא לא הפקר. אנו נותנים דין וחשבון על המעשים שלנו ל- מ ל ך!! כי הממלכה שלו היא, ואם הפרנו איזה חוק? צריך לתקן!
אנחנו גם מבקשים ממנו בריאות וכח וסיעתא דשמיא להמשך השקעה במשפחתו המופלאה של ישראל'יק. אנחנו מבקשים מהמלך שיהיה לו נחת אמיתית . רוצים אנו להעמיד לגיון מסור של ישרא'ליקים שיידעו לבקש את המלך ולשמוע בקולו. אנו חפצים שיגדל העם שלו. ושיהיה להם רק טוב כראוי לבניו של מלך טוב.
ובאותה עת, אנו עומדים ומתחננים לפניו יתברך את הבקשה העיקרית: גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה!! תזכה אותנו, מלכנו שבשמים, לפרסם אלוקותך בעולם במהרה, ולוואי ונזכה. איחולים לשנה טובה ומתוקה.