זו הייתה השנה שבה נושא האינטרנט עלה על כל שולחן חרדי, לראשונה. זו הייתה השנה שבה נושא העדתיות והגזענות עלה על כל שולחן, לראשונה. זו הייתה השנה שאמנון יצחק ויעקב שוואקי, עלו על כל שולחן, לראשונה.
לטוב או לרע. אלו האירועים שיקבעו בזיכרוננו, גם בעוד דור או שניים.
עד כמה האינטרנט חדר לבתים חרדים, לבחורי הישיבות ובכלל, לשיח החרדי? לא ברור אם יש למישהו תשובות מספקות. גם בשעות אלו, יש מי שחוקר את הנושא הזה, שעשוי להשליך בראייה כוללת על עתיד הציבור החרדי.
אולם גם אם היו מי שלא הכירו את עולם האינטרנט, בתום השנה הזו הם כבר מודעים למוצר. מודעים לכך שמדובר במקום מסוכן, ומאידך מודעים לכך שישנו מקום בו ניתן לדעת הכל, גם מה שלא היה ידוע וכל כך נגיש בעבר.
האם המלחמה נגד האינטרנט צלחה? לכך אין תשובה ודאית. יהיו מי שיטענו להיפך ומספרי הגולשים שרק הולכים וגדלים, יאשרו את דבריהם. האם כל אדם חרדי מודע לכך שמדובר בסכנה? התשובה ודאית. התוצאה הזו הושגה בתש"ע.
דווקא פרשת עמנואל, כעת כחודשיים אחרי, נראית לי כאירוע מכונן שהשפעתו בעתיד תהיה לטובה. למרות הקרע הגדול, האיבה והתחושות הקשות בציבור, משני צידי המתרס בזמן מעצר האבות והדיונים בבית המשפט, ישנה איזו שהיא תחושה באוויר של רצון וכמיהה לאחדות.
היהירות האשכנזית לעיתים ובמחוזות מסוימים, תדע ותצטרך להנמיך ראשה. דיבורים ואמירות גזעניות שבעבר היו מקובלים לחלוטין וחלק משיח לגיטימי בקרב קבוצות מסוימות בחברה החרדית, כבר לא יהיו.
פרשת עמנואל הציבה מראה אל מול פניהם של אנשים מסוימים, שלהבנתי החלו לחשוב מעט אחרת. כן, גם כלפי האחר, זה שאמשלו מרוקאית.
מצער שדווקא למטרה, זו שלכאורה בעקבותיה החל המאבק – אפלייה בבתי הספר, כל האירוע המכונן הזה לא עזר. גם לא יעזור. ש"ס הוכיחה בגרות רבה והבנה עמוקה יתר מרבים אחרים בהתייחסות לסערה.
דווקא מי שספג ביקורת קשה, ראוי בעיני לקרדיט הגדול. ישי עמד וטען יש לנו בתי ספר, לכו אליהם. הוא צדק. לא בגלל הגזענות, אלא בגלל הכרת המציאות – יש פער עצום בין הנהגות והתנהגות הקהילות השונות. ש"ס, בהנהגת מרן הרב עובדיה גם השכילה לסיים את הפרשה בצורה הכי יפה שרק ניתן היה לדמיין, ועוד המשיכה אחר כך, יחד עם סלונים בכיבוי השריפה המקומית בעמנואל.
אבל תש"ע תיזכר בקולקטיב כשנת הגזענות.
רק מזל שבעימות אמנון יצחק-שוואקי לא ניתן היה להשחיל גם את השד העדתי. מדהים, זמר פופולרי ממוצא סורי או חלבי, שר כאשכנזי ובעיקר לאשכנזים. מי שקידש נגדו מאבק הוא דווקא תימני, אחד היחידים שעדיין שומר על הלבוש המקורי והאוטנטי של בני קהילתו, ודווקא מי ש"מציל" את שוואקי מחורבן והחרמה הוא ראש הישיבה האשכנזי הגראי"ל שטיינמן.
תיעוד הוידאו מהשיחה בין הרב אמנון יצחק להגראי"ל שטיינמן הוא בעיניי לא פחות מגילוי נדיר מעוצמת גדלותו של הגראי"ל שליט"א.
אין ספק שמבחינת אמנון יצחק, הסרטון האמור סיפק את המטרה ההפוכה. זאת למרות שברי לכל, כי דעתו של ראש הישיבה וודאי אינה נוחה מזמרים מקפצים, ערבי שירה נפרדים או מעורבים, אבל מכאן ועד להחרים את האיש או פועלו? הדרך ארוכה.
קטע הוידיאו הנ"ל הוא ההוכחה החותכת לכל אותם ספקנים וברברנים הטוענים כי העסקנים הם אלו שמניעים את הרבנים ומחתימים אותם כרצונם.
גדולי ישראל יודעים הכל. הם גם יודעים היטב על מה הם חותמים. ועוד יותר, על מה הם לא חותמים.
שנה טובה.