מילים:
נעלם עם הזמן ברחתי עד אליו
תחושה כבר תקופה חי את הזעם
ואם יש תרופה
סך הכל רציתי להיות קצת בן אדם ובינתיים
במסע עם הרבה מזל לא הייתה לי שאלה
כי הוא שם למעלה יודע הכל עליי
אז הכל עליו מודה ובעיקר נושא עיניים
כל יום אני נעלם
אחת בלילה שוב חוזר
אותה מיטה רק בלי שינה
אובד עצות ולא מוצא
הנפש שלי חיה פצועה
מדמם בעיקר ת'לב
נותן הכל ללא תמורה
אני מבקש להתמלא
כי כל מה שיש לי
זה כלום לעומת מה שאין בי
כיסים ריקים עצרתי טרמפים ביי
נסעתי די רחוק מכאן
נכנסתי קצת עמוק וגם
ככה נרגע אני עולם משוגע
ואולי כן הלוואי מה שעליו
אלמד להרפות להרגיש אותו פה
גם אם אני שם ואין לי מקום
צריך לפנות לסנן רגשות
להרגיש ולרצות לבחור מה לחשוב
פעם למדתי להקשיב
היום אני טוב בלהאשים
ים של כאב יושב על הלב
מעמיס ובסוף זה יעלה
שכחתי איך זה להיות שלו
הכל סביבי רק רעשים
רוחות התקופה אני רק עלה
נודף שנאה וזה פחות מרשים
ומה שצריך זה להתפקס להתאפס
אגו מנופח לרדת מהר גם מהעץ
די בתרדמת זה יעבור ואז אבוא
ואיזה קשה זה לא לאבד את הצפון.