"ירושלים של זהב" בשלושה סולמות // אופיר סובול

57 שנים, וגם בימים אלה, גבולותיה של ישראל מאוימים. בכל יום משוגרים אל עבר ישראל, מדרום ומצפון, מאות טילים וכטב"מים. עשרות אלפי תושבי הדרום והצפון מנועים מלחזור לבתיהם, והאופק נראה קודר.

ההתגרות של עזה, תימן ולבנון של שנת 2024, דומה במקצת למצרים, ירדן וסוריה של שנת 1967:

מלחמת ששת הימים פרצה לאחר תקופת המתנה מתוחה, שהחלה עם חסימת מיצרי טיראן לשיט ישראלי. במהלך תקופת ההמתנה נעשו כמה ניסיונות בינלאומיים להימנע ממלחמה.

או אז לישראל לא נותרה ברירה, ופתחנו במלחמה עם "מבצע מוקד", שבו הושמד תוך שעות חיל האוויר המצרי. ישראל זכתה ביתרון ראשוני אדיר, והמלחמה הסתיימה בניצחון מובהק של ישראל.

בעקבות הניצחון, שחרור ירושלים ואיחודה, הפך שיר אחד ומיוחד לאחד מנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית: "ירושלים של זהב".

החודש מציין עולם התרבות הישראלי 20 שנה לפטירתה של המשוררת הלאומית - נעמי שמר. אחרי רחל המשוררת ולאה גולדברג, הוכתרה נעמי שמר, כגברת הראשונה של הזמר העברי. היא כתבה והלחינה יותר מ-1,000 שירים, רבים מהם היו לנכסי צאן ברזל במורשת הישראלית. שיריה ביטאו אהבה עזה למדינת ישראל. היא קיבלה תוארי כבוד מכל המוסדות האקדמיים בארץ, וכן גם פרסים חשובים - בראשם "פרס ישראל" לשנת 1983, על תרומת פזמוניה ולחניה לזמר העברי.

על אף שנולדה, גדלה והתחנכה בקבוצת כנרת, ועל אף שהצהירה על עצמה, כ"חילונית החרדה לגורל המדינה הליברלית", הייתה לנעמי נפש ספוגה ביהדות. ברבים משיריה, היא שילבה נושאים יהודיים, מקורות ואמרות תנכ"יים, ופסוקים מהמקרא: "יבנה המקדש", "חבלי משיח", "עקידת יצחק", "מעוז צור ישועתי", "שלומית בונה סוכה", "לו יהי", "אין דבר יותר שלם מלב שבור" – עפ"י דברי הרבי מקוצק, ו"שירת העשבים" – עפ"י אמרותיו של הרבי מברסלב.

אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר היה בשנת 1967, כאשר כתבה את השיר "ירושלים של זהב". שם השיר מבוסס על תכשיט מזהב, עליו חקוקה העיר ירושלים, שהתנא רבי עקיבא נתן לאשתו רחל, על שעודדה אותו ללמוד תורה. השיר, שמבוסס גם על טעמי המקרא, מתאר את מצבה של ירושלים לפני מלחמת ששת הימים, כאשר המקומות הקדושים ליהדות במזרח העיר - הר הבית, הכותל המערבי ובית העלמין היהודי העתיק בהר הזיתים, לא היו נגישים ליהודים.

מילותיה: "העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה" רומזות למגילת איכה: "איכה ישבה בדד העיר". גם המילים: "איכה יבשו בורות המים" מתייחסות למגילת איכה, ומקנות לשיר גם משמעות של קינה. במילותיה: "לכל שירייך אני כינור", יש קשר ישיר למילותיו של רבי יהודה הלוי: "אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ" המופיעות בשירו: "ציון הלא תשאלי".

השיר נולד בפנייתו של איש "קול ישראל", גיל אלדמע, לפי בקשתו של טדי קולק - ראש עיריית ירושלים דאז, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר בשנת 1967. עד היום, הוא נחשב לאחד מן השירים הזכורים ביותר מהפסטיבל, אף עפ״י שלא השתתף בתחרות, אלא הושמע בזמן ספירת הקולות.

שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה אוחדה ירושלים. שמר הוסיפה לשיר בית חדש, ובו הכריזה: "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים, שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות, קיבל השיר מעמד של מעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להופכו להמנון הלאומי החדש.

עפ״י נתוני אקו"ם, לשיר יש יותר מ-300 גרסאות שונות. הוא תורגם לשפות רבות, ובהן אפילו ביצוע ביידיש, שהקליט הזמר דוד עשת, גם כן בשנת 1967.

את "ירושלים של זהב" ביצענו בהפתעה, בסיומו של קונצרט הגאלה "מבשר טוב", שקיימנו בשנת 2008. אבא, כמנחה הערב, סיים את דברי ההנחיה ונפרד מכם לשלום. במקום לסיים את הערב, כהרגלנו בקודש, עם "עושה שלום", עלו לבמה, בזה אחר זה, שלושת משתתפי הערב: נער הפלא שמחה לוינשטיין, החזן משה שטרן, והחזן יצחק מאיר הלפגוט, וביצעו את "ירושלים של זהב".

3 מבצעים, 3 סולמות שונים - מתכון למחיאות כפיים לכל אורך השיר 😉

שבת שלום וצפייה מהנה.