התקופה הזו - ללא אירועים גדולים, ללא הופעות, כאשר חלק גדול מהמשק מושבת, מזכירה לכולנו תקופה דומה, ולא מהעבר הרחוק, תקופה שקיווינו שלא תחזור עוד – "תקופת הקורונה". והנה, בעוד העולם כולו פועל כסדרו, אנחנו כאן בארץ - חיים בסרט אימה: אנשינו נטבחו ונרצחו. ילדינו – חטופים. חיילינו נהרגים על הגנת העם והארץ, ובכל יום שומעים את כאבם של הפצועים – בגוף ובנפש, כאב שלא ישכחו כל ימי חייהם.
במהלך הסגרים, שחווינו בתקופת מגפת הקורונה, בישיבה הממושכת שנכפתה עלינו מול מסכי המחשב, נחשפתי לשיר מדהים - שיר שחיבר יוסי גרין. בתחילה נחשפנו לביצועו של מרדכי בן-דוד, ולאחר מכן גם למבצעים נוספים. עברתי מביצוע לביצוע, ואני זוכר, איך התרגשתי מכל אחד ואחד מהם. לחן משתפך - מלא רגש, שפוגע ׳בול׳ בלב.
בשונה משירים רבים, שאנו נחשפים אליהם לאחרונה, כאן, הלחן תואם למילות השיר, כמו כפפה ליד. הלחן מפאר ומעצים את מילות השיר. שיר, שנכתב בידי רב אמן - שיר שמתאהבים בו מיד. ועובדה, כל אחד מהמבצעים מבצע אותו בכאב, ועם דמעה בזווית אחרת של העין.
לקראת קונצרט "יוסל'ה ויוסי", שקיימנו בחודש מאי האחרון, היה חסר לי שיר אחד נוסף של יוסי גרין, שיר מיוחד שישלים לי את תכנית הערב. עברתי על עשרות משיריו עד שלבסוף נזכרתי ב"הנני רופא לך". התקשרתי לחברי היקר, הזמר הנפלא - אברימי רוט, שהגיב רק במילה אחת: "ואווו!" - ובזה תם ניסיון השכנוע...
האמת, שיוסי הצליח להפתיע אותי בערב הקונצרט: לתומי, חשבתי כמו רבים, שהשיר נכתב ברוח אותם הימים, בהשראת התחלואה הכלל עולמית, ומקרי המוות הרבים מנגיף הקורונה. אבל בשיחה שקיימתי עם יוסי, במהלך החזרות, ערב הקונצרט, הופתעתי לגלות שלא כך הוא. יוסי סיפר לי סיפור מצמרר, שקרה כשנתיים וחצי טרם מגפת הקורונה, כאשר שכנו וחברו הקרוב, מרדכי בן-דוד, התייצב בדלת ביתו בלי להודיע:
הוא סיפר, שבן-דוד נוהג לבקר ולעודד חולים רבים בבתי חולים. באותה העת, חבר משותף שלהם אושפז עקב מחלה קשה. בן-דוד נהג לבקרו כמעט מדי יום, וכל ביקור שכזה נמשך כמה וכמה שעות. באחד מימי ראשון, מספר גרין, בן-דוד שב מבית החולים, אך במקום להיכנס לביתו שלו דפק משום מה בדלת ביתו של גרין.
גרין פתח את הדלת ומצא את בן-דוד, כשפניו לבנות כסיד. "עבר עליי יום קשה יוסי, אני שבור לגמרי!". בן-דוד סיפר ליוסי בכאב רב על חברם המשותף, שאיבד באותו יום גם את מאור עיניו. לאחר מכן הוסיף בקשה מוזרה ונדירה: "יוסי, אני מבקש לשבת איתך ליד הפסנתר ולהירגע. תנגן משהו, תכתוב משהו, מה שבא לך". יוסי ניגש אל עבר הפסנתר, ולפתע הבחין בספר מלכים, המונח בצדו של הפסנתר. "אין לי מושג מהיכן הגיע הספר הזה", סיפר לי יוסי. "לא למדתי מלכים, וכך גם לא ילדיי. לא יודע ממתי הוא מונח שם, אבל לא הבחנתי בו עד אז - ממש 'סיעתא דשמיא'!".
והוא המשיך: "פתחתי את הספר והוא נפתח, בדיוק, במלכים ב׳ פרק כ', פסוק ה' ". לשאלתי, איך הוא זוכר זאת במדויק? הוא השיב, שמלכים ב', פרק כ' פסוק ה', הם ראשי תיבות של "מ-ב-כ-ה". כמאמר הפסוק: "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם". ״מרדכי יושב לצדי, עיניו דומעות, והפסוק הראשון שעיניי צדות הוא: "כֹּה אָמַר ה׳ ... שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי רֹפֶא לָךְ". "לא ידעתי כלל שקיים פסוק כזה!", אמר לי גרין. הוא התחיל לנגן, והלחן פשוט זלג אליו ממרום, בדיוק כפי שהדמעות זלגו מפניו של מרדכי ידידו למשמע השיר.
מרדכי היה המום. מאורעות היום הקשה שעבר עליו התנקזו למילים הללו - שלא ידעו על קיומן עד לאותו היום. "לא רק ששנינו היינו המומים מהתוצאה, אפילו אשתי רצה מהמטבח בסערה, תוך כדי שאנו שרים בלהט את השיר המיוחד הזה", סיכם יוסי.
אז אחרי הפרומו המסקרן שרץ אתמול - אני מזמין אתכם כעת לצפות בביצועו הנפלא של אברימי. ביצוע עוצמתי, שריגש את כולנו בהיכל, ובעיקר את יוסי גרין - בשורה הראשונה.
"הנני רופא לך" - לרפואתם של הפצועים בגוף ובנפש, ולרפואת חיילינו הפצועים - שישובו לביתם במהרה, בריאים ושלמים!
שבת שלום, חודש טוב, ורפואה שלמה!