ידידיו בארץ מכירים אותו כחסיד חב"ד, המחלק את זמנו בין ביתו בירושלים לארץ הולדתו צרפת. בצרפת ארץ הולדתו, רבים מכירים וזוכרים אותו כז'ילברט (אהרון) סיטבון, זמר נערץ.
דווקא בשיא הצלחתו, בעת שאמרגניו ביקשו להחתים אותו על חוזה הופעות ארוך טווח, חלה תפנית בחייו והוא החליט לוותר על חלומו הגדול ולהתמסר ללימוד התורה. במשך השנים הרבות שחלפו, סרב פעם אחר פעם להצעותיהם של אמרגנים לשוב, להקליט ולהופיע. את חלומו הגשים באמצעות בנו, דוד סיטבון, הממשיך את דרכו המוסיקלית כזמר חסידי המופיע באירועים ובשמחות.
ר' אהרון סיטבון, לא העלה על דעתו סיטואציה בה ישוב לאולפן ההקלטות, חיי התורה מילאו אותו סיפוק רב, עד אותו הלילה בחצות, בו מנגינה שהתנגנה בראשו טרדה את מנוחתו. הייתה זו מנגינה שהלחין ידידו הזמר מישל פוגאן, שהיה רשום עמו באותו משרד אמרגנות. וכך, קודם האשמורת השנייה, נטל ר' אהרון את הגיטרה המאובקת מהמחסן, פתח את סידור התפילה והחל לשיר את המנגינה המוכרת על הפיוט "אדון עולם".
"הפיוט אדון עולם", מסביר אהרון, "הוא פיוט של קבלת עול מלכות הבורא, שהוא כל יכול, והוא אחד יחיד, הוא העוזר והוא המושיע. אם יהודי אחד ימצא את הקשר אל בוראו באמצעות השיר, והיה זה שכרי...". את השיר עיבד והפיק מוזיקלית יובל סטופל, ואת הקליפ הפיק אייל ציון.