דו"ח מטלטל: צה"ל לא היה מוכן להגנת הגבול בצפון?

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתח ביקורת חריפה על המצב: "טבח שמחת תורה 7.10 נבע מכשלים רבים וחמורים בהגנה על גבולות המדינה. בביקורת פתע, שקיימנו בשמונה מוצבים עוד טרם 7.10, חשפנו כשלים ופערים חמורים בהגנה על גבול הצפון. נדרש היה כי הדוח, אשר הומצא עוד לפני 7.10 לרה"מ, ולשר הביטחון ולרמטכ"ל דאז, יהווה תמרור אזהרה בדבר הפערים והכשלים בהגנה על גבולות המדינה".

הביקורת נערכה במתכונת של ביקורת פתע חד-יומית, על ידי ארבעה צוותי ביקורת שביקרו במקביל ב-8 מוצבים מתוך כלל המוצבים המאוישים בשגרה. תמהיל הפלוגות במוצבים שנבדקו כלל כוחות חי"ר ושריון, יחידות בשירות סדיר ובשירות מילואים, אשר חלקן אך החלו את תקופת התעסוקה המבצעית במועד הביקורת וחלקן מבצעות תעסוקה מבצעית זה כמה שבועות. טיוטת הדוח נשלחה לראש הממשלה, לשר הביטחון ולצה"ל לצורך קבלת התייחסותם, ותגובת צה"ל התקבלה ב-27 בספטמבר 2023, כשבוע וחצי בלבד לפני פרוץ המלחמה.

הדוח מתאר כי בשנת 2023 הגביר חיזבאללה את פעילותו בקרבת הגבול באופן גלוי וחשאי בתדירות יומיומית, הכוללת בין היתר ביצוע פיגועים והקמת שרשרת מוצבים סמוכה לגדר הגבול. לדוגמה, ב-13 במרץ 2023 החדיר הארגון לשטח ישראל מחבל אשר הניח מטען בצומת מגידו שגרם לפציעתו של אזרח ישראלי, במהלך חג הפסח ב-6 באפריל 2023 שוגרו רקטות מדרום לבנון לעבר ישראל, וב-6 ביולי 2023 שיגרו פעילי טרור טיל נ"ט ממרחב הר דב לעבר רכב סיור של צה"ל.

בין הפערים המרכזיים שנחשפו בדוח: סד"כ מוגבל של חטיבות וגדודים בגבול הצפון, בעוד שפעילים רבים מיחידת רדואן של חיזבאללה היו פרוסים בשגרה בדרום לבנון מול הגבול. באחד המקרים, התגלה כי במוצב מסוים ברכס רמים היו רק כ-30 מטרים שהפרידו בינו לבין מאחז חיזבאללה שהוקם ממול.

הביקורת העלתה פערים משמעותיים בתחום האימונים וההסמכות: לוחמים מחטיבת כפיר לא עברו אימונים באמל"ח מסוים מאז הכשרתם הבסיסית, ובעל תפקיד במוצב מסוים לא ביצע אימון ירי עם אמצעי מסוים לפני כניסתו לתע"ם. גם לוחמי המילואים במוצבים מסוימים לא הוסמכו לירי באמל"ח מסוים, ולכן לא צוידו באמצעי לחימה אלה במסגרת התע"ם שהם מבצעים, בשונה מהגדודים בשירות סדיר.

בתחום התשתיות וההגנה, הביקורת חשפה כי עד יוני 2023 הושלמו רק חלקים מחומת "מגן הצפון" שנועדה להחליף את גדר הגבול המיושנת. כמו כן, במוצבים שנבדקו, חלק מהסיורים הרכובים מתבצעים ברכבים לא ממוגנים. באחד המוצבים, הרכבים היו מיושנים עם תקלות רבות, מה שהוביל לביטול סיורים מבצעיים, כפי שאירע גם במועד הביקורת.

בשיחות עם הלוחמים עלה כי הם מכירים את הוראות הפתיחה באש בגזרה, אך ציינו שלדעתם מדרג הפעולות הנדרשות מהם עד לאפשרות לפתיחה באש אינו מותאם לאיום הנשקף להם. מפקד חטמ"ר חירם ציין כי ביוני-יולי 2023 נבחנו הוראות הפתיחה באש בגזרה והוחלט שלא לשנותן.

בנוסף, במוצבים מסוימים התקבלו התרעות רבות בגדר האינדקטיבית, לעיתים עד עשר התרעות בלילה. כל התרעה חייבה את הכוחות להגיע לשטח כדי לשלול חדירת אויב, מה שעלול לשחוק את רמת המוכנות והדריכות של הכוחות.

הדוח מציין כי לאורך הגבול עם לבנון ישנם מקומות שבהם חביות סימון קו הגבול רחוקות זו מזו, ולכן קשה לדעת היכן בדיוק עובר קו הגבול. הדבר מביא לכך שפעילי חיזבאללה ואזרחים מתקרבים לאזור באופן שמייצר חיכוך עם כוחות צה"ל הנדרשים לפעול להרחקתם.

הביקורת גם חשפה כי המוצבים בקו הכחול בחטמ"ר חירם אינם מצוידים באמצעים מסוימים לאבטחה, אף שאלה עשויים לשפר את אבטחת המוצב מפני תקיפה. מפקד חטמ"ר חירם מסר לצוות הביקורת כי לפי פקודת ההגנה של החטמ"ר, אבטחת המוצב מבוססת על החיילים השומרים עליו, ואין הנחיה המחייבת להתקין אמצעים אלה.

המבקר המליץ, בין היתר, כי על ראש הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני לבחון את המשמעויות העולות מאי-עמידת לבנון בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון, על הרמטכ"ל לבחון את המענה המבצעי הנדרש בקו הכחול אל מול האיומים והמציאות הביטחונית במרחב הגבול, ובתוך כך את ההלימה ביניהם לבין סדר הכוחות והאמצעים המבצעיים הקיימים; על אמ"ץ ופצ"ן לבחון מחדש את הוראות הפתיחה באש בקרב כוחות צה"ל הפועלים בגזרת גבול הצפון ואת אופן יישומן ועל זרוע היבשה (ז"י) לפעול להשלמת החוסרים בתחמושת אימונים ולוודא שהלוחמים מתאמנים בירי כדי להכשירם ולאמנם באופן המיטבי.

אנגלמן הדגיש כי "האירועים שאנו עדים להם למן תחילת המלחמה מקנים להמלצות משנה תוקף ומחדדים ביתר שאת את הצורך כי פצ"ן ייתן מענה מידי לפערים שעלו בביקורת".

הדוח היה עד כה תחת חיסיון מלא שהטילה ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת. עם אישורה לפרסם את הדוח, החליטה ועדת המשנה שלא להניח אותו במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה.

יצוין כי אין בביקורת זו משום תחליף לביקורת מקיפה שתבחן לעומק את האירועים שקדמו ליום פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", לרבות בחינת פעילות כלל דרגי הממשלה וגופי מערכת הביטחון לפני פרוץ המלחמה, וכן במהלכה ולאחריה.