המתקפה הישראלית באיראן ב-26 באוקטובר, שפרטיה המדויקים עדיין לוטים בערפל, הסבה נזק משמעותי למערך הטילים האיראני, ושינתה את מאזן הכוחות באזור.
לפי דיווח בעיתון ישראל היום - הערכות במערכת הביטחון הישראלית מצביעות על כך שהפגיעה בחומר הנפץ המוצק המשמש לייצור טילים צמצמה את יכולת הייצור של איראן לעשירית בלבד מיכולתה לפני המתקפה. משמעות הדבר היא שאיראן, שבעבר התפארה במערך טילים עצום, נותרה עם כמה מאות טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח בלבד, ונאלצת כעת לנהל "כלכלת חימוש" מחושבת.
ההשלכות של המתקפה חורגות הרבה מעבר למערך הטילים. גם מערכות ההגנה האווירית של איראן, ובראשן מערכת ה-S-300 מתוצרת רוסיה, ספגו "מכה קשה". מצב זה חושף את איראן כמעט לחלוטין למתקפה ישראלית נוספת, ומעניק לישראל יתרון אסטרטגי משמעותי. ישראל, מצידה, מחזיקה עדיין ב"בנק מטרות נרחב" הכולל מתקני נפט ואתרי גרעין איראניים.
גורם נוסף שתרם להחלטה הישראלית לתקוף הוא היחלשותו המשמעותית של חיזבאללה בחודשים האחרונים. בעבר, חשש ישראל מתגובה של ארגון הטרור הלבנוני, שנתמך על ידי איראן, היווה גורם מרתיע משמעותי. אולם, לאחר סדרת תקיפות מוצלחות של צה"ל, רוב יכולותיו האסטרטגיות של חיזבאללה נפגעו, והוא אינו מהווה עוד איום קיומי על ישראל. לפיכך, חיזבאללה "כלל לא היווה שיקול" בהחלטה לתקוף את איראן.
האם איראן תגיב? לפי דיווחים בתקשורת הערבית, איראן החליטה לדחות את תגובתה למתקפה הישראלית בעקבות ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב. מקורות איראניים מסרו כי "מבצע הבטחת האמת 3", כפי שמכונה התגובה האיראנית המתוכננת, יידחה עד לפתיחת משא ומתן עם ממשל טראמפ. במערכת הביטחון הישראלית מעריכים כי איראן עדיין מתלבטת בנוגע לאופי התגובה, לאור הנזק שנגרם לה, ואי הוודאות סביב מדיניות החוץ של הנשיא הנבחר.
המתקפה הישראלית, אם כן, יצרה מציאות חדשה במזרח התיכון. איראן, שנחשבה בעבר למעצמה אזורית בלתי ניתנת לעצירה, מוצאת את עצמה פגיעה וחלשה יותר מאי פעם. ישראל, לעומת זאת, מפגינה תעוזה ויכולת צבאית מרשימה, ומחזקת את מעמדה ככוח הדומיננטי באזור.