ים של איומים | האתגרים הביטחוניים סביב אסדות הגז בזמן מלחמה

העיתון 'אל – אחבאר' הלבנוני המקורב לחיזבאללה דיווח בשם מקורות צבאיים בצנעא, כי "על ישראל לצפות לפגיעה באסדות הגז של הישות הישראלית בים התיכון, אספקת הנפט ומכלי הנפט שלה בנמליה, במיוחד באשדוד, חיפה ובאזורים אחרים שהיו במעקב. בשיתוף פעולה עם ציר ההתנגדות", זאת כתגובה לפעולה הישראלית בנמל חודיידה. המקורות לא פסלו ביצוע פעולות משותפות בין החות'ים למיליציות העיראקיות.

האסדות

האסדה המאוימת ביותר היא אסדת הגז הטבעי כריש, הממוקמת כ-90 קילומטר מערבית לחופי ישראל, בסמוך לגבול הצפוני של המים הכלכליים. בנוסף לאסדת כריש, בצפון נמצאת גם אסדת לווייתן, כ-120 ק"מ מערבית לחיפה. כריש אחראית לבדה ל-50% מתצרוכת הגז הטבעי של ישראל, לצד תמר ולוויתן.

עם פרוץ המלחמה, הוחלט להשבית את אסדת תמר, שנמצאת כ-25 ק״מ מול חופי אשקלון, מחשש לפגיעת רקטות וסיכון העובדים במקום. קצת יותר מחודש אחר כך היא נפתחה מחדש. תמר היא ספקית גז עיקרית של חברת החשמל וסגירתה הובילה, לפי הערכות, לפגיעה של מאות מיליוני שקלים בחודש למשק הישראלי.

לפגיעה אפשרית באסדות תהיה השפעה גדולה ביותר, היות ו-70% מהחשמל בישראל נשען על גז המסופק מ-3 אסדות הגז, תמר לוויתן וכריש, (כך אסדת כריש, היא האסדה היחידה שכלל הפקתה מופנית למשק המקומי, וסיפקה כ-34% מהתצרוכת המקומית בשנה שעברה). 30% הנותרים מיוצרים מאנרגיות מתחדשות כמו אנרגיית השמש ואנרגיית פחם. עם זאת, רק בתרחיש קיצון ישנה אפשרות לפגיעה בשלושת האסדות ביחד.   

האיומים

יכולת הפגיעה באסדות קידוח הגז הטבעי, היא גדולה מאוד. מדובר בשטח ימי מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, בו כל סירה יכולה לעבור, החל ממשחתת איראנית ועד סירת גומי של חיזבאללה. המתקנים נמצאים מחוץ למדינה, עומדים לבד וחשופים ואי אפשר לחסום או לגדר את השטח. הזכות על אוצרות הטבע במים הכלכליים שייכת לישראל, שרשאית לחלק זיכיונות לקידוח הגז שנמצא בעומק הים. על פי כללי המשפט הבין-לאומי האסדות רשאיות להגן רק על רדיוס של 500 מטר מסביבן, מה שמאפשר לגורמים עוינים לאיים לא רק על האסדות ואנשיהן, אלא גם על הפוטנציאל העצום של הגז הטבעי.

כבר ב-2012, בנאום לרגל יום השנה החמישי למלחמת לבנון השנייה, טען נסראללה כי 'האסדות האלה בכלל במים כלכליים של לבנון, ואתם גונבים לנו את הרכוש', לדבריו "לבנון מסוגלת להגן על אוצרות הגז והנפט שלה ומי שיניח את ידו על נכסיה נדע איך לנהוג איתו".

ב-2018 פרסם חיזבאללה סרטון, ובו הראה ארגון הטרור כוונת ירי נעולה על אסדות הגז בים התיכון שעליהן דגל ישראל, תוך השמעת איום כי תוך שעות האסדה תפסיק לפעול.

בפברואר 2022, טרם נחתם ההסדר עם לבנון, צה"ל יירט מעל הים התיכון שלושה כלי טיס בלתי מאוישים שטסו מלבנון למים הכלכליים של ישראל. אחד הכטב"מים יורט על-ידי מטוס קרב מסוג ברק (F-16) שהוזנק מטייסת העמק ברמת דוד, ושני כלי הטיס הנוספים יורטו על-ידי טילי ברק של ספינת טילים אח"י אילת - אז יירוט ראשון מסוגו. בדצמבר 2023, אחרי פרוץ המלחמה, יורט כטב"ם בים שהמיליציות הפרו-איראניות בעיראק טענו ששיגרו לאסדת כריש. היירוט התרחש באמצעות מטוס קרב ובשיתוף פעולה עם חיל הים.

לצד צי הכטב"מים שברשותו, מחזיק חיזבאללה במגוון טילים המאיימים על פעילות האסדות. כך למשל, היחידה הימית של חיזבאללה מצוידת במאות טילי חוף-ים תוצרת איראן, ביניהם ה"נור" (לטווח של 120 ק"מ ו- 200 ק"מ), ה"גאדר" (לטווח 300 ק"מ), ה"גאדיר" (לטווח 500 ק"מ). בנוסף לטילי חוף –ים איכותיים C802 תוצרת סין (דגם מסוג זה פגע באח"י חנית במהלך מלחמה לבנון השנייה ב-2006) ויאחונט תוצרת רוסיה. ב2022 פרסם חיזבאללה כי הוא מחזיק בטיל שיוט נגד כלי שיט "אבו-מאחדי" האיראני, שע"פ פרסומים שונים בעל טווח של 1000 ק"מ.

לפי מכון עלמא, ארגון הטרור מפעיל קומנדו ימי שפועל על סירות מהירות ואוסף מודיעין. בסיסו נמצא דרומית לצור. במכון פרסמו בעבר כי לקומנדו הימי של חיזבאללה יש בסבירות גבוהה צוללות ננס מדגם "ע'דיר" האיראני, שאורכו כ־29 מטרים ויכול לשאת כוח קומנדו של 18-10 איש. ברשותם עשויים להיות כצב"מ (כלים צוללים בלתי מאוישים), באמצעות יכולת זו ניתן לאיים על כל האובייקטים שבמרחב; על אסדת הגז כריש שסמוכה לגבולות המים הכלכליים עם לבנון, על כלים של חיל הים או על כבלי תקשורת תת מימיים.

הכלים של צה"ל

סער 6: ספינת הטילים מדגם סער 6 תוכננה על ידי זרוע הים כדי להגן על אסדות הגז, לשמור על המים הכלכליים של ישראל ולהגן על נתיבי המסחר הימיים. ממדי הספינה גדולים יותר מכל ספינות הסער הקודמות, ואלו מאפשרים יציבות בעת ההפלגה בים וקיבולת גדולה יותר של מערכות טכנולוגיות, אמצעי לחימה, מזון ודלק. לספינות הסער 6 יכולות תשתית, גילוי, בניית תמונה ימית ותכלית הנובעות ממערכות מתקדמות במיוחד שהותקנו עליהן. הספינות מצוידות במערכות נשק, רדאר והגנה מתוחכמות, כגון מערכת הכיפה הימית החדשה ועוד.

כיפת ברזל ימית: המיירטים שלה הם אותם המיירטים של המערכת היבשתית, כאשר לפי פרסומים זרים נושאת כל ספינה כ-40 מהם. בספינות הם מופעלים ממערכת השליטה של הספינה, ומוכוונים בידי מכ"ם ה"אדיר" של אלתא, ולא ממכ"ם ה-MMR שמשמש כעיניים של כיפת ברזל היבשתית. המערכת הימית הפכה למבצעית בנובמבר 2022, אך הפעילות המבצעית הראשונה שלה הייתה ב8 באפריל, כאשר מכ"ם הספינה זיהה שני מטרות חשודות, המערכת גיבשה פתרונות ירי, ושני מיירטים פגעו בכטב"מים, ששוגרו ככל הנראה מתימן.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

ברק 8: מערכת הגנה אקטיבית והגנה אווירית רב-משימתית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר, שפותחה על בסיס טיל הברק, ומיועדת להגנה מפני מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. ייעודה המקורי של המערכת הוא להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים. מערכת ההגנה פותחה במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו. באוקטובר 2014 הותר לפרסום כי בוצע ניסוי מוצלח למערכת היבשתית נגד טיל המדמה בתכונותיו את היאחונט הרוסי, הטיל שוגר מהיבשה אל הים התיכון ויורט בהצלחה כאשר כלל רכיבי המערכת תפקדו כמצופה.