מבקר המדינה מתניה אנגלמן, מפרסם היום (חמישי) דו"ח חמור ומטריד במיוחד, בוא הוא חושף כי המדינה לא ערוכה כלל לפינוי אוכלוסייה מצפון הארץ במקרה של מלחמה כוללת מול ארגון הטרור חיזבאללה.
אנגלמן מציין בראשיתו של הדו"ח החמור, כי "במסגרת הביקורת שמבצע משרד מבקר המדינה על היבטיה השונים של מלחמת "חרבות ברזל" אנו בוחנים, בין היתר, את אופן הפינוי של האוכלוסייה האזרחית וקליטתה בבתי המלון".
"הביקורת בנושא זה נמצאת בשלבי גיבוש סופיים וממצאיה המסתמנים מעלים בין השאר שמשרד הפנים, לרבות פס"ח (פינוי, סעד, חללים. א"כ), לא מימש את אחריותו לניהול אירוע של קליטת המפונים מהדרום ומהצפון" טוען אנגלמן ומטיח ביקורת ישירה על משרד הפנים.
מבקר המדינה מציין, כי "לפי עמדת משרד הפנים, אחריותו מוגדרת רק למקרה של פינוי לבתי ספר בהתאם להחלטת הממשלה - "מלון אורחים", ולא לטיפול במפונים שפונו או התפנו לכל מקום אחר, לרבות לבתי המלון".
"מנגד", מציין אנגלמן את המחלוקות והויכוחים בין משרדי הפנים והביטחון - "עמדת משרד הביטחון היא שמשרד הפנים אחראי לטיפול באזרחים ומתן מענה עבורם, הן כאשר הם מתפנים באופן יזום מצד המדינה והן כאשר מתפנים באופן עצמאי".
"עמדות מנוגדות אלו הביאו למחלוקת בין משרד הפנים למשרד הביטחון ולרח"ל (רשות חירום לאומית. א"כ) שטרם הוכרעה ועל נזקיה והשלכותיה תצביע הביקורת" טוען אנגלמן בדו"ח המבקר.
אנגלמן טוען כי "התוצאה הקריטית של המחלוקת האמורה היא בראש ובראשונה אי הפעלת הרשות העליונה לפס"ח - הגורם האחראי, המתכנן, המנחה, המתאם והמפקח על מערך קליטת אוכלוסייה מפונה בשעת חירום (וגם על הטיפול בחללים אזרחיים)".
"בימים האחרונים" חושף המבקר בדו"ח, "הובא לידיעתנו מכתבו של שר הביטחון לשר הפנים מיום 9 ליוני 2024 ממנו עולה כי אף שקיימת אפשרות להתרחבות המלחמה לאזור הצפון שבמהלכה ייתכן ויידרש פינוי אוכלוסייה בהיקף משמעותי ביותר, המחלוקת בין משרד הפנים למשרד הביטחון בעינה עומדת".
"בעניין זה" טוען אנגלמן, "קיימת התנגדות של משרד הפנים לקדם אסדרה של פינוי כזה ככל שיידרש, שכן כאמור לטענת משרד הפנים הדבר אינו באחריותו, אלא אם הפינוי יהיה לבתי ספר כאמור בהחלטת הממשלה "מלון אורחים".
"מתוך התכתובת בין שר הביטחון לשר הפנים עולה כי נושא האחריות לפינוי אוכלוסייה אזרחית בחירום וקליטתה לא בא על פתרונו" מציין המבקר בדו"ח החריף.
הוא ציין כי "קיימת חשיבות עליונה בהסדרת הטיפול באוכלוסייה מפונה. סוגיה זו התחדדה ביתר שאת במהלך סיורים שקיימתי בגזרות הצפון והדרום מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" וכן במסגרת פגישותיי עם מפונים וראשי רשויות".
אנגלמן הביא דוגמאות לכאוס: "כך לדוגמה, בביקורי בקריית שמונה לפני כשלושה שבועות עלה כי האוכלוסייה פונתה מהעיר ומצויה במעל לכ-300 מוקדים שונים ברחבי הארץ באופן שאינו סדור ואינו מתואם בין משרדי הממשלה, וזאת ללא יכולת שליטה ובקרה של עיריית קריית שמונה על הטיפול בתושביה המפונים ומבלי שהוגדרה האחריות של כלל הרשויות המקומיות הקולטות לטיפול באוכלוסייה זו ובמתן האמצעים הנדרשים לשם הטיפול בתושבים בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, התעסוקה ועוד".
הוא מדגיש את חשיבותו של הדו"ח "נוכח התגברות המתיחות הביטחונית בגבול הצפון ונוכח ההשלכות החמורות שעלולות להיות להיעדר המענה הנדרש לאוכלוסייה ככל שתתפנה".
"נדרשת הכרעתך במחלוקת בין שר הביטחון לשר הפנים על מנת להביא לפתרון מידי ולהבטיח שבידי מדינת ישראל תהיה תוכנית ישימה למתן מענה לאוכלוסייה מתפנה" כותב אנגלמן.
הוא ממשיך לבקר בחריפות את התנהלות המשרדים: "המציאות הבלתי פתורה המתוארת במכתבי זה, המתקיימת כתשעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, בתקופה בה עשרות רבות של אלפי תושבים משני חבלי הארץ (ובפרט מהצפון - נכון לעת הזו) שוהים מחוץ לביתם, וכשבפתח עומדת אפשרות למערכה כוללת בצפון, שיתכן ותחייב פינוי נוסף - היא בלתי מתקבלת על הדעת".
לסיכום, כותב אנגלמן: "בעת הזו, אין מקום למצב של היעדר הסכמות אשר נמשך זמן כה רב וברי לכל שנדרשת פעולה ממשלתית אחודה וסדורה לשם טיוב הטיפול באוכלוסיית המפונים מבתיהם".