שעת ערב. אני נכנס בשערי חמ"ל השומרים של ביתר עילית. את פני מקדם בחיוך אחד מארבעת המקימים של הארגון, עוזי שלום.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הוא מוביל אותי לחדר האסיפות. שם על הקיר, פרוסה מפת העיר העדכנית. הוא משרטט לי בידו את המסלול אותו עושים הסיירים המתנדבים של השומרים. מסיבות ביטחוניות וסד"כים (סדרי כוחות), לא אציג את המפה, לא אפרט את המסלולים וכמות המתנדבים, אך נראה כי הארגון – שהוקם לאחר אירועי חג שמחת תורה – כבר עובד היטב וגלגלי הביטחון משומנים דיו כדי להעניק עוד שכבת ביטחון לתושבים.
שיתוף הפעולה הפורה בין כלל הגופים
"ביטחון זה אחרת מאוכל", אומר לנו משה פשקוס, רכז ההדרכות בארגון, "הצורך לאוכל מתעורר כבר זמן מה שאתה רעב, ואילו הצורך לביטחון מתעורר רק אחרי שיש אירוע. כל עוד יש שקט אתה תמיד תהיה 'שבע', זה מתעתע. הארגון שלנו קם במטרה לספק ביטחון על אף שנראה שיש שקט יחסי. אנחנו צריכים להיות ערוכים תמיד".
בואו נתחיל מהתחלה, מתי מחליטים להקים את השומרים?
"שבועיים אחרי שמחת תורה אנחנו נפגשים עם ראש העיר. עד אז זה היה דיבורים 'בין החבר'ה', מה שנקרא, ואז נפגשנו אתו וזה 'עלה על המסלול' מיד. בבוקר פגישה, בערב יוצאים לדרך. ככה זה עבד.
"התחברנו עם השומר החדש, הם העבירו לנו הדרכות מסודרות ומשם יצאנו לדרך".
ובמה מתמקדים השומרים?
"התחלנו לאסוף את כל נושאי הנשקים בעיר. דבר ראשון שיהיה לנו סד"כים. עשינו מיפוי. איפה כל אחד נמצא. באיזו שכונה יש לנו יותר נושאי נשק ובאיזו לא. המטרה לאגד את כולם לארגון אחד, גם כדי למנוע אירועי דו"צים (ירי בין כוחותינו. א"ט), אך בעיקר כדי לאגד את כולם. בהמשך נסייע עם מטווחים לחברים כדי לשמור על כשירות ואנחנו עושים פטרולים בקו בתים ראשון".
כמה שיתוף פעולה יש לכם עם הצבא, הביטחון והמשטרה?
"עם המשטרה אין כל כך ממשק, כי הם עסוקים בפלילים ודברים אחרים שלא קשורים אלינו", מציין עוזי, "אבל עם הצבא והביטחון יש לנו קשר הדוק. הם לקחו אותנו במלוא הרצינות. הם שמחים לכל ידיים עובדות נוספות. אומנם יש להם את התקנים שלהם לסיירי ביטחון, אבל בסוף גם הם מוגבלים לפי הנחיות ותקנים ממשלתיים הקבועים בחוק. בביטחון אף פעם אין 'מספיק'. תמיד אפשר יותר. ואת זה אנחנו עושים. אנחנו כאן כדי לתת את ה'בוסט' לכוחות הביטחון".
עוזי מספר כי "רק לאחרונה עשינו יחד תרחיש לתרגיל חירום והם הכניסו אותנו ככוח עזר לכל דבר ועניין. ניקח לדוגמה את הדיווח על אירוע ירי באוטובוס. בדיוק היה השבוע דיווח שווא כזה של מטרידנית. מיד כל הכוחות הוקפצו. מבחינת הצבא מדובר באירוע חירום חמור כי זה מחבל נושא נשק שעשוי להמשיך ליעד הבא בעיר, להתחבא ועוד. את העיגול הראשון סביב האוטובוס הם משאירים כמובן ללוחמים מיומנים, אך בעיגול השני, אנחנו נמצאים כדי לכוון את התנועה, לווסת את הקהל שמתאסף, לפתוח ציר ביטחון פנוי ועוד".
אשאל את זה ככה, ישר ולעניין, יש כבר פוליטיקה?
עוזי מנסה לרדת לסוף דעתי ואני מסביר שכמו כל מקום מתוקן, אם יש פוליטיקה בין הארגון הזה לאחראי ההוא ובין המנהל לעירייה – כנראה שהדברים עובדים כמו שצריך...
עוזי מחייך ועונה: "כיוון שלכתחילה הארגון נבנה בצורה כזאת שאנחנו באים ככוח עזר לטובת ביטחון העיר, וככה הצגנו את זה לאנשי הצבא והביטחון, ממילא הכל נעשה מסודר ואין שום פוליטיקה עם אף אחד. הקמנו את הארגון מהשער הראשי, יחד עם ראש העיר, ולא כגנבים בלילה, וממילא הכל נעשה בצורה מסודרת ללא שום מריבות 'קרדיטים' או פוליטיקה, כי שאתה קורא לזה".
אין דבר כזה 'מספיק ביטחון'
אלו משימות מבצעים השומרים?
"אנחנו מפטרלים ב'קו בתים ראשון'", עונה עוזי, "ציר הביטחון הסמוך לגדר שייך לביטחון העיר והם עוברים שם ומסיירים. זה רק הם והצבא. אנחנו לא נכנסים להם לשם. אבל 'קו בתים ראשון', זה שמיד אחרי הגדר, נמצא באחריותנו. אנחנו מסיירים ברחובות הללו".
עוזי מפרט: "בכל רחוב יש לנו כמה נקודות 'פריקה'. המתנדבים יורדים מרכב הסיור ומתצפתים לעבר הגדר. יש מעלה בזה שאנחנו לא על ציר הביטחון אלא דווקא בקו בתים ראשון כי לפעמים זה נותן לנו תמונת מצב רחבה יותר על המרחב".
משה מצטרף ועונה: "יותר מהכל, המעלה של השומרים שהם מגיעים מהקהילה. הם מבינים את השפה של התושבים הכי טוב. הם יודעים איפה מתחיל רחוב 'קדושת לוי' ואיפה זה כיכר הר"ן. אין טוב ממי שבא מבפנים כדי לשמור על הבית".
וכבר הצלחתם למנוע מקרים של חדירת עוינים וכדומה?
"עוד לא היה לנו סיפור שבזכותנו נמנע משהו – בתקווה שגם לא ניתקל – אך, כאמור, אנחנו כל הזמן בערנות. איך אמר לנו הקב"ט של העיר, עצם זה שהם – התושבים מהכפרים הסמוכים, רואים עוד רכב עם צ'קלקה וסמל שהם לא מכירים, הולכים לתרגם את זה ב'גוגל תרגום', זה מכניס להם סרטים לראש. החבר'ה מביתר מתארגנים על עצמם וערוכים לשמור על הבית שלהם. יש בזה אמירה חשובה ביותר".
ממה שאתם יודעים מהצבא, כמה העיר מאוימת?
"מאוד", עונה עוזי ולא מפרט. "אין ספק שהצבא פועל חזק מאוד ביהודה ושומרון, לפני המלחמה בכלל, ואחרי המלחמה בפרט, ולכן, אדרבה, הם עושים את העבודה בצורה הכי טובה שהם יכולים, אך בד בבד, הם שמחים בכל תוספת ביטחון שבאה לעזור".
שומרים על הבית. כפשוטו
מי מתקצב אתכם?
"כאן יש תאוריה ששמעתי מהרבה תושבים", משתף עוזי, "חושבים שאנחנו ארגון שמתוקצב חזק מכל מיני גופים למיניהם. צר לי לאכזב, הלוואי והיה מי שמתקצב. יאמר לשבחה של העירייה והעומד בראשה מאיר רובינשטיין שדאגו לנו לחמ"ל ולציוד ראשוני, אך מכאן ואילך עלינו להתמודד עם התקציב בעצמנו. עם כל הצניעות, אני שמתי כאן כסף וכמוני עוד מתנדבים רבים שמשלמים על דלק של רכבי הסיור ושאר הציוד מהכסף שלהם.
"ולכן, כאן המקום לעודד את כל מי שיש ביכולתו לעזור בשמירה על הבית, לתת כתף, הן על ידי שותפות והן על ידי תרומת ציוד או כל דבר שיוכל להועיל לנו. בסוף, זו תרומה שמיועדת עבור שמירה על תושבי העיר".
איך זה עובד עם המתנדבים?
"יש משמרות משעות הערב עד שעות הבוקר המוקדמות", עונה עוזי ומפרט לי את כמות המתנדבים הרשומה והכמות שמופיעה בפועל במשמרות. אומנם לא נפרט את כמות המתנדבים אך מדובר בכמות יפה של תושבים שנותנים את עצמם למען השמירה על ביטחון העיר. "כל צוות עולה על רכב סיור ועושה את המסלול שהצגתי לך בהתחלה על המפה. הם בקשר עם מוקד החמ"ל ובעת הצורך עולים מולו ומול גורמי הביטחון בעיר".
מה גורם לאנשים לבוא להתנדב?
"הצורך לשמור על הבית", עונה עוזי בהחלטיות, "מאז אירועי חג שמחת תורה אנשים כבר לא סומכים על אף אחד. הם רוצים לוודא שהם עושים את הכי טוב שהם יכולים".
כמה דקות לפני שאני שואל את השאלה הזאת, נכנס לחמ"ל אדם שרואים עליו שהוא חצה את גיל החמישים, נושא עליו נשק ארוך, על מנת להתרענן ולהמשיך במשמרת.
"ראית מי נכנס לכאן קודם", מציין עוזי, "אלו תושבי העיר שרוצים להגן על הבית על מנת שכל התושבים ירגישו קצת יותר מוגנים. זה הדרייב שיש להם".
מה החזון?
"אנחנו רוצים להוביל למצב שכל מי שיש לו רישיון נשק, כאמור, יקבל מאתנו מטווחים. יעשה התנדבויות, כך שבכל רחוב יהיה לנו כמות גבוהה של נושאי נשק, כיאה לעיר עם מספר תושבים גבוה כמו שלנו".
לקראת סיום עוזי מדגיש: "הם מתצפתים עלינו כל הזמן. אף פעם לא נחים. חשוב מאוד לשמור על עירנות ולדווח על כל משהו חשוד ולבוא להצטרף לשומרים. אפשר לקחת משמרת אחת לשבוע, אחת לשבועיים – אבל לבוא ולתת יד בשמירה על הבית".