עמנואל ממוקמת במעלה ההר, כאשר מתחתיה נמצאים חמישה כפרים של בני מיעוטים. האירוע הביטחוני המפורסם שהתרחש שם היה לפני כעשרים שנה בפיגוע הנורא בקו 189 בו נרצחו שבעה קדושים הי"ד.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בעקבות הפיגוע, ביטחון היישוב השתדרג עשרת מונים, והכניסה אליו מפוקחת ומבוקרת. מאז המלחמה נמצאת במקום פלוגת חיילים שמאבטחת את התושבים ומונעת כניסת גורמים עוינים למקום. בין החיילים, מחלקה שלימה של חיילים חרדים שעלו על מדים ויצאו להגן על הבית, כפשוטו. אנחנו יוצאים לשטח כדי לראות את התופעה ולהכיר יותר על פעולות הביטחון הנעשות בימים אלו בישוב.
מהכולל – להגנה על הישוב
את הסיור שלנו אנחנו פותחים עם אביתר חדד, רבש"ץ הישוב. "בשש ושלושים בבוקר של השביעי לאוקטובר קיבלתי שיחת טלפון שמשהו קורה", הוא מספר בשיחה עם 'כיכר השבת', "מיד הלכתי לש"ג, לעדכן את כולם. הקפצתי את כיתת הכוננות והתחלנו להכין את עצמנו לשעת חירום שיתכן שגם באיו"ש תתפוצץ.
"משם זה מתגלגל הלאה. פלוגת הגנ"ש (הגנת ישוב. א"ט) קיבלה 'צו שמונה' וכולם התייצבו למילואים".
מה אתם עושים מאז פרוץ המלחמה?
"לאורך כל הזמן הזה, מאז המלחמה ועד הלום, אנחנו כאן להגנת הישוב בזמן חירום", מדגיש חדד, "שזה אומר לתפוס את הש"ג, סיור יזום ברחבי הישוב, אימונים רבים שאנו עורכים, בדיקות רכבים בכבישים הסמוכים ועוד".
יש איומים?
"תראה, הישוב ממוקם בלב הר שסביבו יושבים לנו חמישה-שישה כפרים. אם חלילה יש העתקה של אירועי השביעי לאוקטובר – אנחנו עשויים להיות בבעיה מאוד גדולה. יש לנו כאן אזור תעשייה בהם באים לעבוד כשבע מאות עובדים פלסטינים. אנחנו נמצאים כל יום בצומת. משש בבוקר עד תשע בערב – עושים בדיקות לפועלים. היישוב תופס חזק".
ואיך זה לעבוד עם מילואימניקים חרדים?
"מדהים לראות כמה נרתמו למשימה ובאו להתנדב. יאמר לזכותה של המועצה והעומד בראשה הרב גפני, שהם דואגים לנו יומם וליל. מקום לינה מסודר, אוכל בשפע, הכל ברמה גבוהה.
"רוח הלחימה של הלוחמים החרדים זה משהו שאני לא יכול להסביר. אחד אמר: 'אני שם את עצמי למען הישוב הזה ולא משנה מה יהיה'. הם מוסרים את הנפש שלהם, עוזבים את האישה והילדים למטרה אחת: הגנת הישוב. מדובר בחבר'ה שיושבים בכוללים ביום יום והנה הם כאן להגן על התושבים".
רגע לפני שחדד פונה לעבודה השוטפת הוא מציין: "אנחנו בפעולה כל הזמן. רק לא מזמן עצרנו רכב שגילינו שיש שם מבוקש, מה שנקרא 'דרוש מעצר', ועצרנו אותו. אנחנו עושים מארבים, סריקות ועוד. אנחנו כאן כדי לשמור עד כמה שאנחנו יכולים".
המבוגרים מהווים דוגמה לצעירים
אנו עוברים לשוחח עם סגן הקב"ט של הישוב דניאל אשל שמציין בפתח השיחה כי "אנחנו עיר מגוונת מכל העדות והזרמים. יפה לראות איך כולם עובדים יחד ויש ביניהם שיתוף פעולה. משמחת תורה, גויסנו על הבוקר, מאז 'לא פשטנו מדים' ואנחנו בפעילות ביטחונית שוטפת. הכנסנו במלחמה הזאת גם אנשים מבוגרים, שבעבר לא היה אפשרי להחזיר אותם לכשרות מבצעית ובמלחמה הזאת אישרו לנו להכניס אותם למילואים, בהם יש גם אבא לחמישה עשר ילדים".
"המועצה מתגייסת למשימה בכל מה שצריך", ממשיך אשל לספר, "הם מחכים שרק נגיד להם מה חסר ומיד הם דואגים לנו. אין שאלות של תקציב. מה שצריך – הם מביאים לנו".
איך העבודה עם המילואימניקים החרדים?
"תושבים התגייסו לקנות מוצרים לחיילים לפי הכשרויות. אם מדובר בחב"ד – אז הם יקבלו אוכל בכשרות של חב"ד. אם זה ספרדים אז מביאים להם אוכל בכשרות הרב מחפוד ועוד.
"מרהיב לראות את כל אלו שהיו עד היום בבית, לעיתים מדובר באנשים בני חמישים ומעלה, שהם חזרו לפעילות מבצעית כאילו הם בני שמונה עשרה. הם מבינים את המשמעות להגן על הבית. הם מהווים דוגמה מה זה להיות צעירים. עושים אווירה חיובית".
עם אלו איומים ביטחוניים אתם מתמודדים?
"אנחנו עוסקים בעיקר בשיטת סיכול ומניעה עוד לפני שחלילה נגיע לאיומים שקורים בפועל. היישוב חסום להגעה לגורמים עוינים. רק אתמול היה ניסיון חדירה לישוב. אני יכול לומר לך שתוך כמה דקות כבר היינו במרדף אחריהם וסגרנו אותם מהר מאוד. כל העת נעשים ניסיונות כאלה ואחרים. לרוב הם מטופלים עוד בטרם התחילו".
הוא מוסיף כי "בתקופה הזאת תפסנו אמצעי לחימה, פלסטינים מנועי שב"כ, תושב עזתי שהוברח ועוד".
לא קשה למגויסים החרדים שהם עזבו ככה את המשפחה והעבודה?
"אנחנו מודעים לזה ועושים הכל לסייע. חילקנו סלי מזון יוקרתיים למשפחות המגויסים. אנחנו עושים עזרה עם בייביסיטרים. מפקד היקל"ר (יחידת קישור לרשות המקומית. א"ט) עושה המון למענם".
לסיום חשוב לאשל להדגיש: "אני בעצמי עושה המון סיבובים בין מוסדות החינוך ואנחנו מקיימים הסברה מלאה על מנת לדאוג לביטחון היישוב. כיוון שרוב התושבים עם פלאפונים כשרים – לכן הכל נעשה פרונטלית".