במלאות חודש למלחמת "חרבות הברזל" נשא הערב (שלישי) יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ דברים לתקשורת והבהיר כי אנחנו במלחמה רב זירתית.
"לפני חודש – הופתענו. ואז קמנו, נלחמנו, בלמנו, התאחדנו. כל כך הרבה גיבורים, כל כך הרבה מתגייסים, כל כך הרבה ישראלים קמו מהאסון – כדי להגן על הארץ הזו. מקרבות הצלה בבארי ואופקים ושכמותם, אנחנו תוקפים עכשיו בעומק רצועת עזה. אויבינו חשבו שישברו אותנו – אך הם איחדו אותנו. במלאות 30 יום, אנחנו נלחמים ומתאבלים. בונים מצבות ליקירינו, וקיר ברזל מול אויבינו.
על החטופים
"לא נוותר על הסיכוי להחזיר אף אחת ואף אחד מהשבויים שנחטפו. עם שלם נושא את הדאגה ומחבק מעל 200 משפחות שבנותיהן ובניהן בשבי אני מבטיח - שנעשה הכל כדי להביא אותם הביתה – בכוח ובמעשה מדיני. נילחם במי שצריך, ונדבר עם כל מי שאפשר"
אנחנו מודים לכל ידידנו בעולם על הגיבוי, ובראשם לארה"ב שלא רק מגבה במילים – אלא גם במעשים. לא נשכח זאת.
קריאה לקהילה הבינלאומית
אני אומר כאן לקהילה הבינלאומית – אין מקום שבו מתחבאים רוצחי ילדים שיהיה חסין. קיראו גם אתם לתושבי עזה לנוע למחסות בדרום, להישמע להודעות צה"ל ולא לכלוא את עצמם במלכודות המוות של החמאס.
על זירות המלחמה בדרום ובצפון
"אנחנו במלחמה רב זירתית. המוקד הוא עזה – אך אנחנו נלחמים בהגנה ובהתקפה גם בצפון וגם במקומות אחרים. אנחנו תוקפים בעומק האויבים. מי שחושב שאנחנו מנהלים משוואות – כדאי שילמד את לוח הכפל. אני מבטיח גם לתושבי הצפון, תוכלו לגור בבתיכם בביטחון ובתקווה. דין מטולה כדין תל אביב כדין כפר עזה. גם אם ייקח זמן - זהו צו קיומנו"
"המלחמה הזו אינה דומה לשום דבר שחווינו בעבר – אנחנו נדרשים להילחם בעומק השטח מול אויב שהופך בתי חולים ובתי ספר – לחמ"לים ומחסני אמל"ח. לאויב שמולנו אין צלם אנוש – והוא הופך ילדים ונשים למגן אנושי"
אני מבין וכואב את כל הקשיים: של המפונים, של בעלי העסקים, וכמובן ומעל הכל של משפחות החטופים והנעדרים והמשפחות שאיבדו את יקיריהן ואלו שמתמודדים עם פציעות בגוף ובנפש. החברה הישראלית כולה עומדת בגבורה במבחן הבגרות שלה.
על הקריאות נגד הממשלה בעקבות המחדל
אני מבקש להגיד לכל חלקי החברה - יהיה זמן להפגנות, לדיונים, לתחקירים - על הכל. כעת הזמן להילחם ולנצח - רק זה. אני כל הזמן בשטח, החברה הישראלית – מעוררת השראה בעוצמתה. מרמת הקהילות, הרשויות המקומיות והחברות שמתגייסות כאיש אחד.
"חובתנו כמדינה להיות הגב שלהם, ולתמוך בהם היום, וגם בימים שיבואו אחרי המערכה"
על הסולידריות והאחווה
אנחנו רואים חרדים שמתגייסים לשרת ומסייעים לרוחב כל הגזרה. ערבים שמתנדבים ומצילים את חיי אחיהם היהודים, ולהפך. דתיים וחילונים שיוצאים לקרב ולסיוע בעורף. דרוזים, שברית החיים שלהם איתנו רק מתהדקת עם הקושי. יריבים פוליטיים עומדים זה לצד זה ואומרים – כולנו עם אחד, כולנו חברה אחת חזקה. חשוב שנזכור זאת בעתיד, בימים טובים שעוד יבואו.
על הימים שאחרי המלחמה
עוד אמר גנץ: אנחנו אמנם בעיצומה של המלחמה, אבל כבר היום חשוב לדבר גם מה יקרה "ביום שאחרי", גם אצלנו בבית. אחרי שנעצור, וזה יקח זמן רב - נצדיע ונכאב את לכתם של רבים וגיבורים כל כך. אחרי המלחמה הזו – ישראל תישאר מצולקת אבל ישראל תהיה מאוחדת. את צלקות המלחמה שיישארו על גופו של כל אזרח ישראלי, נהפוך לאותות גבורה. את הזיכרונות הכואבים, נהפוך ללקחים ולצו – לזכור שכולנו ביחד - ברע, אך גם בטוב.
את דבריו סיים: "בעזרת השם – 'אנחנו עוד נראה את הימים האחרים. ונראה אותם יותר מהר מאשר אנו משערים'".