אם יש רעש שנעים לשמוע באוזן בתקופה זו, זה זמזום המטוסים שחגים מעלינו במטרה להפציץ את אויבינו בעזה. מה שמעיר אותי בכל זמזום המטוסים היא דווקא השאלה שלא נותנת לי מנוח, מי מייצר לחיל האוויר את המערכות שהוא כה צריך?
>> למגזין המלא - כנסו
התשובה כמובן היא שמאחורי חיל האוויר יש, בין היתר, את התעשייה האווירית שמייצרת להם נשק ודואגת להם למגוון רחב של תחמושת, בהתאם לצרכים של הצבא.
אז ברוח ימי הלחימה יצאנו להכיר את התעשייה האווירית של ישראל, זו שמייצרת לישראל פער משמעותי על האויב, ותוביל אותנו, בסייעתא דשמיא לניצחון, ונשוחח עם המנכ"ל - לראשונה מאז פרוץ המלחמה.
המחלקות השונות בתעשייה האווירית
החברה הינה חברה פרטית אשר בבעלות מלאה של מדינת ישראל. עוד בטרם הפכה לחברה של ממש, היא שימשה את משרד הביטחון. החברה נוסדה בשנת 1953 תחת השם "חברת בדק מטוסים". בתחילה החברה רק בדקה מטוסים ושיפצה אותם וברבות השנים הפכה למייצרת מספר אחת של מטוסים ושאר אמצעים שונים בעולם התעופה.
משרד הביטחון הוא גם בעלים וגם לקוח של התעשייה האווירית. מיד נסביר. אך לפני זה, בואו נסביר את תחומי הפעילות העיקריים של החברה במגזר העסקי.
לתעשייה האווירית יש את חטיבת התעופה העוסקת בעיקר בתחזוקה, שיפוץ והשבחת מטוסים ומנועי מטוסים, כמו גם, הסבת מטוסי נוסעים לתצורת מטען ותדלוק, בפיתוח וייצור של מטוסי מנהלים ובפיתוח וייצור של מכלולים תעופתיים למטוסים צבאיים ואזרחיים, וכן תכנון ופיתוח כלי טייס ותשתיות הנדסיות עבור כלל החברה.
החטיבה השנייה של החברה הינה חטיבת כלי טיס צבאיים שעוסקת בעיקר בפיתוח, ייצור, מכירה והשכרה של כלי טיס בלתי מאוישים.
החטיבה השלישית הינה חטיבת מערכות טילים וחלל (או בשמה המקוצר: מט"ח). היא עוסקת בעיקר בפיתוח, ייצור ומכירה של מערכות טילים לתקיפה ולהגנה וכן מערכות חלל, מערכות תקשוב ומערכות תצפית.
ואחרונה חביבה, 'אלתא'. החטיבה עוסקת בתחום האלקטרוניקה הצבאית כדוגמת מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית.
מעבר לכך, התעשייה האווירית אמונה לתת באוויר, בחלל, ביבשה, בים, בסייבר ועוד, מגוון אמצעים שמשמשים את הצבא למגוון רחב של מטרות.
העסקה הביטחונית הגדולה ביותר של ישראל
בעת האחרונה חתם שר הביטחון יואב גלנט על המסמך להתנעת מימוש המכירה של מערכת חץ 3 מתוצרת התעשייה האווירית לגרמניה.
מדובר בעסקה היסטורית, הגדולה ביותר בתולדות התעשיות הביטחוניות של ישראל, בסך כולל של 3.5 מיליארד דולר, שזה כ-14 מיליארד שקל. גרמניה התחייבה לשלם מיד 600 מיליון דולר, שמיועדים לטובת תחילת ייצור מערכות החץ 3 עבורה.
עכשיו, שאנחנו יודעים קצת יותר על התעשייה האווירית, הגיע הזמן להכיר את העומד בראשה.
יוצרים שולחנות עגולים לפתרונות יצירתיים
את השיחה עם מנכ"ל התעשייה האווירת בועז לוי, אני פותח בשאלה לא צפויה: כמה כוסות קפה אתה שותה ביום?
"תפסת אותי", מחייך לוי, "בימים רגילים אני לא עובר את הארבעה כוסות, בתקופה זו זה יכול לצאת קצת יותר".
איפה תופסת אותך מתקפת הפתע?
"שנת בוקר של שבת, קיבלתי את ההתראה מיד כשהתחילו האזעקות, אני חייב להגיד שתוך זמן קצר מאוד כבר ביצענו הערכת מצב ראשונית של התעשייה האווירית", משיב לוי, "כינסנו את מנהלי החירום ותוך כשלוש שעות התעשייה האווירית הייתה פעילה ופעלה למען המצב ולמען צה"ל. כל זה הרבה לפני שהיו דרישות כלשהן מהמערכת".
ואיך זה ממשיך ומתגלגל לאורך הימים הללו?
"התעשייה האווירית עובדת 24/7, בכמות גדולה של אנשי צוות", עונה לוי, "אנחנו מנהלים הערכת מצב כל העת. תחילה עשינו פעמיים ביום ועכשיו פעם ביום. הפוקוס משתנה בהתאם למצבי הלחימה השונים.
"בימים הראשונים השוני היה בלנסות להבין את המצב ולהיערך ברמת הגוננות של חברה שעברה למצב עבודה בזמן חירום. הן בעוד שרבים ישבו בבתים – העובדים שלנו הגיעו לעבודה.
"כמו כן, הייתה לנו התמודדות בכמות המגויסים למילואים שיצאו. מדובר באנשים שקריטיים לתפקוד החברה והיינו צריכים למצוא פתרונות איכותיים אחרים".
לוי ממשיך ומספר: "כבר ביום הראשון והשני התחלנו להבין שחלק גדול מהעובדים גרים באזור הדרום, כאשר חלקם היו מעורבים בכל האירועים של היום הראשון. חלקם קשורים ברמה ראשונה לפצועים, להרוגים ולחטופים.
"כיוון שלא היה שום גורם מרכזי שריכז את כל אותם אנשים, אנחנו הקמנו חמ"ל של התעשייה האווירית. הוא עבד סביב השעון, כאשר בין היתר יש בו אנשי תפעול וביטחון וגם הגורם האנושי עבד בצורה מסודרת כדי לתת אוזן קשבת לצד פתרונות לכל אותם אנשים שנפגעו, שאלו שאלות ולא ידעו איך להתנהל ואנחנו סיפקנו להם את התשובות עד כמה שניתן".
"מיד לאחר מכן התחלנו לעבוד בצורה הדוקה מול צה"ל ומשרד הביטחון", ממשיך לוי ומספר, "ניסינו להבין את הצרכים של מערכת הביטחון כולה ולתת מענה לכל הדברים שאנחנו אחראים עליהם. ישבנו לשולחנות עגולים ועמלנו על פתרונות יצירתיים למצב שנוצר.
"כל זה התבצע בשיתוף פעולה עם עובדים שמגיעים מתוך שליחות של לתרום למדינה ולחברה. מדובר באנשים שעובדים שעות על גבי שעות. הוא כאן כי הוא יודע שמה שהוא עושה מגן על המשפחה והבית".
המערכות שנותנות מענה באוויר, בים וביבשה
"חברת 'התעשייה האווירית' הינה התעשייה הביטחונית הגדולה ביותר במדינת ישראל. יש לנו כחמישה עשר אלף עובדים, בכל יום מתפרנסים אצלנו למעלה מחמישים אלף בתי אב בישראל. היקף הפעילות – עצום", שח לוי, "עשרים וחמישה אחוזים מהפעילות שלנו היא בנושא התעופה האזרחית.
"אנחנו מייצרים מרכזים של מערכות מוטסות ופועלים רבות לתחזוקה ושיפוץ מטוסים. המומחיות של התעשייה האווירית, בין היתר, הינה לקחת מטוסי נוסעים ולהפוך אותם למטוסי מטען.
"מאז תחילת הלחימה אנחנו עומדים מול הלקוחות שלנו ומבצעים את כל הנדרש שיקבלו את המערכות שלנו בזמן. בד בבד, מול הפעילות האזרחית, אנו עושים פעילות צבאית ענפה, כאשר מרכיבים רבים של הצבא הינם של התעשייה האווירית".
תוכל לפרט אלו מערכות אתם מספקים לצבא?
"מכל החילות משתמשים במערכות שלנו. חיל האוויר, הים והיבשה. יש להם לוויינים מהתוצרת שלנו, מערכות תקשורת ותיצפות שמאפשרת להם לקבל תמונת לחימה עדכנית.
"ברמת האוויר אנחנו מספקים מערכות למטוסים שונים של חיל האוויר. המל"טים, הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאויש. א"ט), אנחנו היינו הראשונים להביא את המושג הזה לעולם".
"בים", ממשיך לוי ומפרט, "אנחנו חלק מרכזי מפעילויות חיל הים. יש לנו יכולות מערכתיות שיש על הספינות. 'סער חמש' ושש. מכ"ם (מגלה כיוון ומרחק. מערכת שמזהה באמצעות תדרי רדיו כלי טיס בסביבה הקרובה. א"ט) שלנו שמתריעים ועושים עבודה נפלאה ביבשה ובים. זה מאפשר את המרחב הגילוי הנדרש לצה"ל.
"יש את מערכת ברק שנותנת יכולת מדהימה כנגד נ"מ. ועוד דברים שהשתיקה יפה להם", שח לוי ועובר בזריזות לדבר על המערכות שיש לתעשייה ביבשה: "מגוון מערכות - חלקן רובוטיות וחלקן נשלטות מרחוק - שנותנות לצבא היבשה את היתרון היחסי לכניסה לעזה. אנחנו מלווים חזק מאוד את כל זרועות צה"ל".
סגירת מעגל בשיגור החץ
אתה מספר על הפעילות הענפה של התעשייה האווירית בתקופה הזאת, זה מעלה בי את השאלה הפשוטה הבאה, אתה ישן בלילות?
"שאלה טובה", עונה לוי בחיוך קל, "אני לא ישן הרבה בימים אלו. לא משום שאני מודאג מהמצב. אני רואה את המצב לאשורו. מבין את העוצמה שאליה נקלענו בימים הראשונים ורואה את העבודה המסודרת של צה"ל שמובילה אותנו בצורה מתודית לכיוון הניצחון שעליו מכריזים. אנחנו נותנים את הפן הטכנולוגי לתמרון שהוא צריך בעזרת הכלים שלנו.
"זה דורש מאמץ ויש צוותים שפעילים לאורך כל שעות היממה וכמנהל עלי להיות שם, לחבק, להעריך את המצב ולהעריך את האנשים".
איזה רגע מכל החודש האחרון ייחרט לך לנצח?
"במלחמה הזאת יש הרבה רגעים", עונה לוי לאחר רגע של חשיבה, "הימים הראשונים היו קשים מנשוא. תמונת המערכה, הרצח המתועב של אותם – לא יודע איך לקרוא להם – רוצחים שאינם בני אנוש. תמונות קשות, מערכה 'א סימטרית' של עולם החושך מול עולם האור. בימים הראשונים היינו ספוגים בתמונות והקולות שקיבלנו, ולאחר מכן החל המהפך. איך צה"ל נכנס מסודר למערכה.
"ובד בבד לכוחות הביטחון, היה במערכה מספר רגעים שקשורים לתעשייה האווירית".
אני מבין שמערכת ה'חץ' זה ביצוע שאתם יצרתם, אשמח שתרחיב על כך...
"שני טילים נורים לכיוון מדינת ישראל בשבועות האחרונים. האחד מתימן ואחד מכיוון עזה. לכאורה שני טילים. אחד ארוך טווח והשני קצר טווח. אלו שני איומים שונים לחלוטין.
"האיום ארוך טווח של אלפי קילומטרים. נע במהירות עצומה. הגילוי, ההחלטה על השיגור ומעוף המיירט ופגיעתו במטרה, כל זה נעשה באופן מושלם. טיל החץ הגן על אילת מהתקפה של טיל בליסטי.
"כמו כן, ראינו שיגור מרצועת עזה לטווח קצר יחסית לכיוון אילת. המערכת גילתה את האיום וברגע המתאים יצא מיירט לכיוון נקודת היירוט המתוכננת. הוא טס במהירות הנדרשת והשמיד את המטרה.
"בשני הפעמים האלה מדינת ישראל קיבלה הוכחה שמערכת הגנה הרב שכבתית ורב זירתית – עושה את הנדרש בצורה המיטבית ביותר. אין הרבה מקומות שיש מערכות מהסוג הזה. הטכנולוגיה הישראלית מרקיעה שחקים", מצהיר לוי.
כאן הוא נותן מילה טובה או כלשונו "חיבוק חם" לחיילי חיל האוויר שעשו עבודה מצוינת בכל הגזרות. הוא מודה לכל העוסקים בפרויקט הזה במשך שנים, בהם משרד הביטחון, הסוכנות להגנה מטילים האמריקאית והמון קבלני משנה כגון אלביט, רפא"ל ועוד שמסייעים לתת את המענה המדויק כנגד תקיפות טילים למדינת ישראל.
"יש לי כאן סגירת מעגל חשובה כי התחלתי כמהנדס בקרה ולאחר מכן המהנדס הראשי של 'חץ 2'", משתף לוי, "משם המשכתי הלאה. בזמנו - מספר רב של שנים אחורה – הטכנולוגיות היו פחות טובות ולא היה מענה כזה בשום מקום בעולם. אנחנו כתבנו את 'הספר' של יירוט טילים וכשאתה רואה שהטיל יוצא לדרכו ומשמיד את המטרה זה סיפוק אדיר".
לוי משתף על סגירת מעגל נוספת חשובה: "רק לפני למעלה מחודש סגרנו מעגל מול גרמניה שנבחרנו לספק להם את מערכת 'חץ 3', המערכת המשלימה העליונה של 'חץ 2', היודעת ליירט איומים של טילים בליסטיים עמוק בחלל".
"החיים הם מעגלים רבים", שח לוי, "אנחנו עסוקים יותר ויותר בביטחון מדינת ישראל מצד אחד ובעבודה שוטפת מול הלקוחות בחו"ל מצד שני".
אז כאן המקום לשאול, מה התוכניות לעתיד מבחינת התעשייה האווירית?
"החברה הולכת וצומחת. מגדילה את היקף המכירות. את היקף ההתקשרויות החדשות שלה. אפשר לראות את זה בדוחות שלנו. המלחמה שנקלענו אליה מדגישה את החיבור שלנו עם הטכנולוגיה של הצבא".
לוי מדגיש: "גם אם היו כשלים בתחילת הדרך או דברים שעבדו פחות טוב בגלל אופי הפעילות – כעת אנחנו בזמן המלחמה ועד יהיה זמן לדון בזה. כעת חשוב לדעת, המערכות שלנו מאפשרות לנו האזרחים להיות בצד שבו אומנם אנחנו במלחמה אבל מצד שני אנחנו יודעים מה קורה בכל רגע נתון, ולכן – לשאלתך – אני מעריך שגם לקוחותינו בעולם מבינים את זה והם ימשיכו להצטייד אצלנו. האיכות של המוצרים שלנו והיכולת שלהם בשדה הקרב עושים את ההבדל".
לסיום, המסר שלך לקוראים?
"ביטחון מדינת ישראל הוא הדבר הראשי החשוב שיש לעובדי התעשייה האווירית ואני בתוכם. אנחנו ננצח ולא רק כי אין לנו ברירה אלא כי אנחנו טובים בטכנולוגיה ובנחישות ונעשה את הכל שהמלחמה תיגמר בצורה שטובה לנו כמדינה", חותם לוי.