שלושת ראשי השב"כ שכבר התפטרו ואיך יסתיים המשבר החריף בין נתניהו לרונן בר?

הקונפליקט והמתיחות המבעבעת בין מוסד ראש הממשלה ואיתו השרים מול ראש השב"כ ואנשיו מביאים את ההדהוד התקשורתי בנושא לנקודת רתיחה חסרת תקדים של ממש. ובצדק.

כישלון מהדהד ומשבר אמון

כל אזרח שרק מתחיל לדאוג, יכול להרגיש את הכישלון של שב"כ בכל מה שקשור לאירועי פריצת המלחמה בשמחת תורה ומתקפת החמאס.

למעשה, שירות הביטחון הכללי, השב"כ, נהנה מחסינות תקשורתית בדומה למוסד, למרות היותו ארגון עצום עם תקציבי ענק החוסה תחת משרד רה"מ שנהנה מאמצעים טכנולוגיים, סוכנים ולוחמי קומנדו - בשורה התחתונה הוא אינו מדווח לציבור על ניתוב הכספים ועל הפעילות שלו.

הכישלון מהדהד בעוצמה: למרות כל הסוכנים, הטכנולוגיות והתקציבים, 3,000 מחבלי חמאס חצו את גדר העוטף בעשרות נקודות פריצה שונות, וראש השב"כ רונן בר לא ידע על זה מראש או שהתעלם מהסימנים המדאיגים. זו נקודת שבר מול הציבור יותר מאשר מול ראש הממשלה.

ובשורה התחתונה כל המידע שיש ברשות הציבור בישראל על כשלי המודיעין - מבוסס על התחקיר אותו פרסם השב"כ עצמו.

קרב על כל הקופה

רונן בר (55), נשוי ואב לשלושה, בוגר תואר ראשון במדעי המדינה ופילוסופיה מאוניברסיטת ת"א, ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. את שירותו הצבאי בצה"ל ביצע כלוחם בסיירת מטכ"ל, ולאחר מכן התגייס לשב"כ כלוחם ביחידת המבצעים.

במסגרת שירותו ארוך השנים למען ביטחון ישראל, לחם ופיקד על מבצעים רבים ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובלבנון.

בימים אלו הוא עסוק בקרב חייו, בינתיים הוא מתעקש ועושה כל מה שהוא יכול כדי להוכיח יעילות עבור מדינת ישראל ואזרחיה ולא בצמוד לאמון האישי של ראש הממשלה.

בר כיהן כסגן ראש השב"כ בכפיפות לנדב ארגמן והוא מונה לתפקיד לפני כשלוש וחצי שנים על ידי ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.

בר התייצב בפני הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה וקיבל את אישורה. בהודעת ועדת גולדברג נכתב כי "לאחר בדיקת המידע שהובא בפניה, לא מצאה הוועדה פגם בטוהר מידותיו, ולא מצאה פגם מבחינת טוהר המידות בשיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה למנותו".

בהמשך, הממשלה אישרה את מינויו - ושמו הותר לפרסום.

תקופת המינוי של ראש השב"כ היא לחמש שנים, והממשלה רשאית להאריך אותה בשנה נוספת.

להמחשה: ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין כיהן בתפקידו שש שנים תמימות לאחר שהממשלה בראשות נתניהו, האריכה את כהונתו.

עם זאת, למרות שנתניהו בחר להאריך את כהונתו של דיסקין, בין השניים שררו חילוקי דעות קשים בעניינים ביטחוניים אך הלהבות מעולם לא פרצו את מפתן החדר ולא הובילו למשבר.

כמה ראשי שב"כ התפטרו בעבר? ומי הודח?

מאז קום המדינה לא הודח עד היום ראש שב"כ מתפקידו. למרות שהיו מקרים בעבר בהם יחסים בעייתיים עם ראש הממשלה או משברים וכשלים ביטחוניים הובילו להתפטרות יזומה של ראש ארגון הביון.

צריך לציין בצדק כי היחסים בין ראשי שב"כ ומוסד לראשי ממשלות ידעו הרבה פעמים לאורך תקופות ארוכות עליות ומורדות, אבל כל המעורבים ידעו ברוב מוחלט של המקרים את מגבלות הכוח ואת כפיפותם לממשלה ולחוק.

בנוסף, יודגש כי למרות שבאופן רשמי הממשלה רשאית לפטר את ראש השב"כ מתפקידו, זה לא אומר שהיא צריכה לעשות זאת, ולהמחשה: צריכה להיות סיבה להליך הדחה באופן שלא ייחשב כצעד פוליטי בהכרח, אלא אובייקטיבי.

גם היועצת המשפטית לממשלה - כאשר התנגדה למהלך אותו ביקש ראש הממשלה לקדם, ציינה במכתבה כי הדברים צריכים להתברר ולא הזכירה שיש מגבלה חוקית לבצע הדחה.

הוויכוח המדיני

האירוע הראשון בו ראש ארגון הביון נאלץ לוותר על תפקידו, התרחש לפני 62 שנים, כאשר ראש ארגון הביון והביטחון הכללי דאז, איסר הראל, הביע התנגדות למהלכים המדיניים אותם ביקש ראש הממשלה דוד בן גוריון לבצע באמצעות פיוס וההתקרבות לגרמניה המערבית.

איש הביטחון הבכיר, הראל, טען שגרמניה הנאצית נותרה אויבת לעם היהודי בדיוק כפי שהיה בשואה. ראש הממשלה התעלם מההתנגדות והמשיך בשלו.

בעקבות חילוקי הדעות החריפים, איסר הראל הגיש מכתב התפטרות לבן גוריון והוא אכן קיבל את ההתפטרות שנכנסה לתוקף וראש שירות הביטחון הוחלף. אך זה היה מהלך יזום מצידו של המתפטר.

המשבר הביטחוני

האירוע השני בו ראש שב"כ הודיע על התפטרותו, התרחש לפני כמעט 40 שנה, כאשר, ראש השב"כ דאז, אברהם שלום, התפטר יחד עם בכירים נוספים מהארגון לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר החליט להעמידם לדין על רצח שני מחבלים פלסטינים צעירים שחטפו אוטובוס עם נוסעיו לעזה, ונתפסו בחיים במבצע חילוץ של סיירת מטכ"ל.

לטענת הפרקליטות, המחבלים נהרגו בידי אנשי יחידת המבצעים של שב"כ בראשות אהוד יתום באמצעות אבנים ומכות.

ראש השב"כ אברהם שלום ניסה לטעון כי קיבל הוראה מראש הממשלה יצחק שמיר שלא להותיר שבויים בחיים. רה"מ דאז שמיר הכחיש זאת, ובסוף הליך החקירה התברר כי שלום שיקר.

כתוצאה מכך, אברהם שלום, שהיה איש ביטחון מוערך, נאלץ להתפטר מתפקידו.

הכישלון המבצעי

האירוע השלישי בו ראש שב"כ התפטר היה לפני 30 שנה - היה אחרי רצח רה"מ המנוח יצחק רבין, כאשר התברר שהיה מחדל אבטחה חמור שאפשר את ההתנקשות. כרמי גילון שהיה אז ראש שב"כ הגיש את התפטרותו לראש הממשלה שמונה מייד לאחר הרצח, שמעון פרס.

פרס סירב בתחילה לקבל את ההתפטרות וגילון נשאר בתפקידו 3 חודשים נוספים עד לצומת בו התברר לו שוועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט שמגר, עשויה להמליץ על הדחתו.

סימני החקירה והשאלה

לצד זאת, צריך להדגיש כי בשבועות האחרונים מתקיימת חקירה בשב"כ המשפיעה על גורמים קרובים ביותר לראש הממשלה והם עצמם חשודים בעבירות ביטחון וקשר לתשלומים שהעבירה ממשלת קטאר לסביבת רה"מ.

אין ספק שזו חקירה עם רגישות גבוהה, שאין לדעת כיצד תסתיים.

המצב שבו השב"כ מנהל חקירה רגישה כזו מעמידה לא רק את ראש הממשלה במצב של ניגוד עניינים - אלא את הממשלה כולה, משום שמינוי ראש שב"כ אחר תחתיו יכולה לפגוע בחקירות אלה.

לכן לממשלה כולה - מלבד הנושאים הביטחוניים ונושא האמון בו מנופף ראש הממשלה - עלול להיות אינטרס אישי בהדחתו של ראש השב"כ.

על רקע הטיעון הזה, פרופ׳ טליה איינהורן, החברה בוועדה למינוי בכירים, הודיעה כי לא תדון במינוי ראש השב"כ הבא, מאחר ובנה שרוליק איינהורן נדרש לחקירה בפרשת המסמכים המסווגים, בה מעורב שב"כ.

השאלה הגדולה

השאלה המרחפת בחלל הטעון, מלבד האם ואיך רונן בר יוחלף, היא מי יהיה האיש שיחליף אותו.

לראש השב"כ יש שני סגנים, בר כבר אמר כי שניהם ראויים לתפקיד והוא יעשה כל מה שיוכל כדי שאחד מהם ייבחר להחליפו.

עם זאת, נתניהו וממשלתו אינם מחויבים להמלצת ראש השב"כ ולפי החוק תיתכן אפשרות לבחור בראש שב"כ במי שכבר נמצא מחוץ לשורות הארגון

למעשה, נתניהו זימן לראיון ארבעה מועמדים: 1. מ', סגנו לשעבר של בר בשב"כ וכיום חבר מרכזי בצוות המשא ומתן לשחרור החטופים; 2. יאיר (רולי) שגיא, סגן ראש שב"כ לשעבר; 3. שלום בן חנן, ששימש ראש אגף בשב"כ; 4. איל ציר כהן, בעברו ראש אגף תבל במוסד וחבר בצוות המו"מ לשחרור החטופים וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

ייתכן שנתניהו יזמן לראיון גם את סגן ראש שב"כ המכהן, ש'.

הפרשנים ובראשם עיתונאי הביון הוותיק יוסי מלמן, (הארץ) מעריכים כי אם ראש הממשלה יבחר למנות את אחד מסגניו של בר - אזי הקרע בין הארגון כפי שהוא פועל היום לבין רה"מ יהיה מתון ומרוכך הרבה יותר מאשר אם רה"מ יבחר למנות לראשות הארגון דמות חיצונית שאמנם תהיה עם ניסיון ביטחוני רלוונטי אך תיחשב למשרת אמון אישית באופן מהותי.

מינוי מובהק של מקורב לתפקיד רגיש כל כך, עשוי להשפיע על כל חקירה או בדיקה עתידית בהקשר של מעורבות או התנהלות הדרג המדיני מול מערכת הביטחון בקשר לאירועי המלחמה.

ובמבחן התוצאה - זה גם עשוי להשפיע ציבורית ופוליטית.

מה יחליט בג"ץ?

סביר שראש השב"כ יוחלף בדרך כלשהי בקרוב, הצבעת הממשלה פה אחד על הדחתו של בר מציבה אותו בעמדה מאוד בעייתית והוא יתקשה לשרוד ולעבוד עם המערכת המדינית גם אם תהיה פסיקה משפטית לצידו.

בשבוע שעבר, הממשלה אמנם דנה בפיטורי בר, למרות קביעת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כי כדי לפטרו יש צורך בהמלצת הוועדה למינוי בכירים - קביעה שהממשלה דוחה.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

זו בעצם הסוגיה המרכזית הצפויה להתברר מול שופטי בג"ץ, ייתכן שהשופטים יחליטו שיש צורך בהמלצת הוועדה מה שעשוי לעכב את ההדחה.

נקווה - שבסופו של תהליך, רק טוב ייצא למדינת ישראל ובעזרת השם נשמע רק בשורות טובות.