בחמישה עשר החודשים האחרונים, ישראל נמצאת במלחמה רב זירתית, שהחלה במתקפה אכזרית בפלישת אלפי מחבלים מרצועת עזה ונמשכה אל תוך הזירה הדרומית, הצפונית והמזרחית.
בכתבה נרחבת שפורסמה באתר צה"ל, הודגשו וחודדו המאפיינים של סוגי החימושים בהם משתמשים הלוחמים בשטח בקרבות מול המחבלים.
לדברי ראש ענף תחמושת יבשתית, סא"ל ל', "מה שנורה לרוב מתימן זה בכלל רקטה ולא טיל. הגודל של החימוש אומנם יכול להטעות, אך אין לו יכולת ניהוג וביות, ולכן הוא רקטה".
למרות הדמיון בין השניים, לטיל יש תכונות פיזיקליות ומבצעיות המייחדות אותו. "מדובר בחימושים בעלי מנוע רקטי", מתאר הרע"ן, "כזה שיוצר בערה, שגורמת לדחף ו'מעיפה' את הטיל קדימה".
"מערכת הניהוג והביות יודעת לכוון אותו ולנווט אל עבר המטרה, ע"י תזוזה של כנפונים בחלק האחורי של הכלי, ולעיתים, גם לשנות את היעד תוך כדי ולתקן את עצמו. קיימים טילים ורקטות למגוון טווחים - ממאות מטרים ועד אלפי ק"מ".
בין השמות המוכרים יותר תמצאו את טילי 'תמוז', 'גיל' וטילים הגנתיים כמו 'חץ' ו'קלע דוד'. "יש טילים שאפילו יכולים לצאת בלי מטרה מוגדרת מראש ולאתר ולהתביית עליה תוך כדי המעוף", מוסיף סא"ל ל'.
הפצמ"ר שונה מהטילים והרקטות, "הפצמ"ר לא מבוסס על מנוע. יש לו חומר הדף שמניע אותו ודוחף אותו קדימה באמצעות לחץ. מה שמדייק את הטווח של החימוש היא המרגמה, שסופגת חלק מהרתע ובעזרתה מגיע עד לכ-7 ק"מ", מפרט הרע"ן, "לפצמ"ר יש מרעום, מנגון ההפעלה שמפעיל את ראש הקרב על המטרה".
פגזים עובדים באופן דומה, אך קודם כל צריך לחבר אליהם את המרעום ואת החומר ההדף, כמו בתותחי 155 מ"מ ארטילריים. "הפגז יכול להכיל ראשי קרב מסוגים שונים, כמו חומר נפץ, עשן ותאורה".
ואם חשבתם שהפגז הוא מה שהשריונרים יורים מתותח הטנק, סא"ל ל' מבקש לדייק: "מדובר בכדור ולא בפגז. כמו בכדור של רובה, גם בטנקים יש לכדור קליע, הוא משוגר מקנה של תותח, הנקירה בפיקה שלו מבעירה את אבק השריפה ומעיפה את הקליע במהירות".
עם העובדה שלכל תחמושת יש תכונות ייחודיות משלה, מגיע גם השימוש הייעודי בה. "בבחירת חימוש למטרה, הכוח יבחן תחילה מה נמצא בזמינות גבוהה בהתחשב בסוג המטרה - ניידת או דחופה, מה המרחק ממנה, ומה כמות חומר הנפץ הדרושה". עוד נקודה חשובה היא איכות המטרה והמודיעין הרלוונטי", הוא מסכם. ולבסוף, לייעוד ושיקול של הצוות הלוחם - יש מטרה אחת: "בכל משימה שנצא אליה החימוש יהיה המדויק ביותר".