סקירה מיוחדת | מגזין כיכר

כמה מעורב הגוף החשאי במשרד הביטחון בסדר היום בישראל

האגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, נחשב לגוף חזק ויוקרתי שרוב פעילותו מסווגת | עם זאת מדי פעם צצים אילוצים המחייבים את אנשי האגף לחשוף יותר את פעילותם בכלי התקשורת | סקירה מיוחדת (מגזין כיכר) 

|
2
| כיכר השבת |
משרד הביטחון (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

בתחילת השבוע, ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו, באמצעות עורכי דינו, לצמצם את ימי עדותו בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת המשפט - המתיש והמורכב יש לציין - המתנהל נגדו.

בין השורות ניתן היה להבחין במעורבות של גורם שאינו רגיל להתבלט בכותרות החדשות, ודאי שלא בנושאים אקטואליים כמו ענייניו של ראש הממשלה.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

כחלק מהנוהל אותו ביקש צוות ההגנה של נתניהו לחדד - עלתה הבקשה להציג עדות בלתי אמצעית של שר הביטחון, ראש אמ"ן וגורם נוסף - שיאמתו או יסננו את המידע הרלוונטי אותו ניתן באופן חוקי למהדרין להציג בפני השופטים ולהמתין לשיקול דעתם.

אותו גורם הוא בעצם נציג מהגוף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון. ובקיצור: המלמ"ב.

נתניהו בעצם ביקש לזמן לעדות את שר הביטחון ישראל כ"ץ ונציג מלמ"ב, על מנת להציג לשופטים מידע לגבי המצב הביטחוני שבגללו מבקש נתניהו לצמצם את ימי עדותו ליומיים בשבוע. 

במהלך הדיון טען עו"ד עמית חדד כי יש להביא נציג ממלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) שיקבע מה ניתן לשתף ומה יש להותיר חסוי.

"צריך לבוא נציג מלמ"ב שיגיד מה אפשר לשתף, מה אי אפשר לשתף, צריך לבוא ולהציג את התמונה", אמר.

בסופו של תהליך, אחרי שהדברים הוצגו בפני השופטים, ניתנה ההרשאה לוותר על עדות נתניהו לפחות ביום אחד מסוים.

בשולי החדשות, בשורות הבאות ננסה לפענח את דמותו של המלמ"ב ועד כמה הוא משמעותי לתהליכים המתרחשים במגרש המשחקים הביטחוני של המדינה.

משרד הביטחון (צילום: Moshe Shai/Flash90)

דמותו של המלמ"ב

הלכה למעשה, מאחורי התואר מלמ"ב — "הממונה על הביטחון במערכת הביטחון" — מסתתר אחד התפקידים החשובים, המסווגים, היוקרתיים והחשאיים ביותר במדינת ישראל ומוסדותיה הרשמיים.

האגף חוסה במשרד הביטחון וכפוף למנכ״ל המשרד ולשר הממונה.

מדובר, באגף גדול, רב־תחומי ובין-משרדי מאחר והוא פועל בשיתוף פעולה קבוע ומתמשך של משרד הביטחון עם אנשי משרד ראש הממשלה.

בין היתר הוא מסונכרן עם הוועדה לאנרגיה אטומית ושירות הביטחון הכללי, שכפופים לראש הממשלה, ותפקידיו רבים.

האגף הרגיש והיוקרתי הזה, אחראי על אבטחת מידע ואבטחה פיזית של קציני ביטחון בכל מוסדות מערכת הביטחון, כולל הכורים הגרעיניים בדימונה ובשורק, כמו גם מוסדות ביטחוניים רגישים נוספים ביניהם המכון הביולוגי בנס ציונה והתעשיות הביטחוניות הממשלתיות (רפא"ל, התעשיה האווירית) והפרטיות (אלביט ועוד).

בין היתר, לאגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון יש יחידת סייבר ויחידת חוקרים, שנועדו לחשוף שחיתויות, הונאות וגניבות.

כמובן שאחד הדגלים והיעדים עליהם מופקד האגף, הוא לחשוף ריגול או קשרים של עובדי מערכת הביטחון עם סוכנים זרים ממדינות עוינות או ידידותיות.

ובפועל: בגלל היוקרה הרבה של האגף, רבים מהצמרת הביטחונית בישראל רואים את עצמם מועמדים ראויים לעמוד בראשותו.

אגף המלמ"ב גם חוקר מטבע הדברים מקרים של ייצוא ביטחוני עבור אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני של ישראל, ובעצם מכתיב את הקריטריונים.

המשמעות: מקרים בהם קיים חשד להתנהלות לקויה של החברה הביטחונית או של אנשי מערכת הביטחון נחקרים גם הם במלמ"ב.

בתוך כך נזכיר כי לפני שלושה חודשים חוקרי המלמ"ב, שיתפו פעולה עם המשטרה בעקבות חשד להעסקת עובדים שאינם מורשים במתקנים ביטחוניים ובבסיסי צה"ל תמורת שוחד.

לפי החשדות שנבדקו אז, חברת בינוי ופיתוח גדולה שזכתה במכרזי בינוי להקמת עשרות פרויקטים בתוך בסיסי צה"ל ומתקנים ביטחוניים, הצליחה באמצעות חברות בת וקבלני משנה, להעסיק פועלים שאינם מורשים חלקם אפילו שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) וזאת כשהיועץ החיצוני שהעסיק משרד הביטחון לפיקוח על אותם אתרים, על פי החשד, התרשל בעבודתו והעלים עין כשהוא מודע לכך שמרבית העובדים, מחזיקים במסמכים מזויפים.

גם לאחר פתיחת החקירה, מלמ״ב אינו מחויב להודיע לעו״ד המלווה את החברה הביטחונית כלום. לעיתים פונים מהמלמ"ב לעו״ד לקבל תשובות והבהרות, ואלו נשארים ללא תשובה.

דוגמה לכך מהעת האחרונה ניתן להציג מהדרישה למעורבות המלמ"ב בחקירת הקשרים לכאורה בסביבת ראש הממשלה עם גורמים בקטאר הנחשבת למדינה בעלת אינטרסים המנוגדים לאינטרס הישראלי בלשון המעטה. שלא לומר מדינת אויב.

סייבר (צילום: שאטרסטוק)

אתגר הייצוא הביטחוני של המלמ"ב

לפי פרסומים של משרד הביטחון: הייצוא הביטחוני מהווה את אחד מתחומי היצוא המובילים במדינת ישראל, משמש מנוף צמיחה למשק ותורם לכלכלה הישראלית. התעשיות הביטחוניות בישראל ממלאות תפקיד מרכזי ביצירת התשתית הכלכלית-תעשייתית של המדינה ובהגנה על יעדי הביטחון הלאומיים.

לצד האגף הרגיש והמורכב הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, ישנו אגף נוסף, מסווג וממודר האחראי על ייצוא ביטחוני. השם שלו הוא אגף סיבט.

תפקידו של אגף סיבט לקדם את התעשיות הביטחוניות הישראליות - גדולות וקטנות - באמצעות שילוב בין הבנת הצרכים של צה"ל, של מדינות וצבאות שונים, יחד עם הידע הרב, והיכרות מעמיקה עם היכולות והפתרונות הטכנולוגיים הקיימים בישראל והמתפתחים כל העת

אגף סיבט שותף לקביעת מדיניות הייצוא הביטחוני, ומעמיד לרשות התעשיות הביטחוניות הישראליות מגוון כלים ואמצעים במטרה להרחיב את הייצוא הביטחוני בשווקים הבינלאומיים. בנוסף, אחראי סיבט על מכירת ציוד של מערכת הביטחון.

דווקא בגלל החשיבות הגבוהה שמעניקים במערכת הביטחון לנושא הייצוא הביטחוני - תפקידו של הממונה על הביטחון הופך לרגיש ומורכב יותר.

בעיקר בתהליך זיהוי גורמים עוינים המנסים לרגל או לדוג מידע חיוני על פעולות כוחות הביטחון והביון של ישראל.

סוללת "כיפת ברזל", סמוך לגבול לבנון (צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90)

האתגר הסיני

להמחשה על הרגישות הביטחונית הגבוהה בכל מה שקשור לתהליך הייצוא הטכנולוגי של ישראל, נזכיר את סין - להמחשה מעניינת.

סין, שהצד הטכנולוגי שלה ידוע, שואפת בכל יכולתה להפוך למעצמה עולמית מובילה, והיא מנהלת מאמצים נרחבים להשגת הטכנולוגיות הדרושות לה לשם כך במגוון דרכים לגיטימיות יותר ופחות.

שיטות הפעולה ויכולות המודיעין והריגול של סין, כפי שהן מתועדות בחו"ל, מציבות אתגר ניכר גם בפני ישראל, כיעד אטרקטיבי וכמקור לטכנולוגיה מתקדמת.

המדינה בה סין פועלת הכי הרבה באמצעי ריגול היא כמובן ארה"ב. המודיעין הסיני נקט שיטות פעולה מגוונות להשגת יעדיו בארצות הברית, ביניהן בלט מאמץ לגייס ולהפעיל גורמי ממשל, תעשיה ואקדמיה, לאיסוף והשגת מידע.

התהליך הזה מזכיר במעט את אותן פעולות שעושה איראן כדי לרגל אחרי הנעשה בישראל.

בהקשר הזה מציין ניר בן משה שכיהן בעבר הממונה על הביטחון במערכת הביטחון - במאמר נרחב שפרסם באתר המכון למחקי ביטחון לאומי (inss) כי צריך לציין שסביר שגם בישראל מהווה האקדמיה יעד לריגול ומעקב של גורמים עוינים בעקבות שיתופי פעולה רבים עם מערכת הביטחון מצד אחד, ועם מוסדות בסין, לרבות בתחומי המחקר וחילופי חוקרים מצד שני.

לדבריו, מערכת הביטחון וצה"ל מהווים יעד סביר מאוד למאמצי המודיעין של סין, גם כשלעצמם וגם לאור הזיקה העמוקה למקביליהם בארצות הברית, יריבתה העיקרית של סין.

היעדים למאמצים כוללים בוודאי מערכות אמל"ח עיקריות בישראל, המפותחות בשיתוף פעולה עם ארצות הברית או מתוצרתה, סביר שגם טכנולוגיה צבאית ישראלית היא יעד למעקב צמוד של מערכת הביון הסינית.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

בצומת הזה, של קשרי הייצוא והעבודה עם קבלנים ביטחוניים שעלולים להיות עוינים - מתערב המלמ"ב שמפקח מקרוב אחרי התעשיות הביטחוניות.

וכך, מתברר הפך האגף המסווג והייחודי במשרד הביטחון לגורם המעורב בשורה ארוכה של אירועים רגישים ובעלי משמעות למדינה.

הכתבה עניינה אותך?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

2 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

2
יותר מדי לומדס
בלהבלה
1
בקיצור הבנתי שאני ואנחנו אפילו לא בורג קטן במערכת. אבל בטוח בורג גדול במערכת הרוחנית של בורא עולם-נועדנו לגדולות לפי ה'נסיונות'
אנונ
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות